ת"א 4503/06

תקציר

התובעים, זוג נשוי ואב לעשרה ילדים, תבעו את הנתבעים - משרד הבריאות וקופת החולים - בגין רשלנות במהלך ניתוח העיקור של האישה, שהסתיים בהריון לא רצוי ולידת ילדם ה-11. התובעות טענו כי משרד הבריאות לא יידע אותן על הסיכונים לכישלון העיקור וכי קופת החולים שלהן לא הצליחה לאבחן את ההיריון עד שהיה מאוחר מדי לביצוע הפלה. בית המשפט מינה מומחה שאישר כי הניתוח בוצע כראוי אך אי אבחון ההיריון מהווה רשלנות מצד קופת החולים. עוד קבע המומחה כי הסיכוי לכישלון בניתוח עיקור נע בין 0.13% ל-1.3%. התובעים תבעו פיצוי בגין לידת ילד בריא ולא מתוכנן וביקשו פיצוי בגין הוצאות ישירות במהלך ההיריון ואובדן האוטונומיה. הנתבעים טענו כי נמסר לתובעים על סיכוני העיקור וכי רשלנות קופת החולים אינה קשורה סיבתית לרשלנות הנטענת של משרד הבריאות. השופט פסק לטובת התובעות וקבע כי משרד הבריאות לא סיפק מידע מספק על סיכוני העיקור וכי רופא הנשים של קופת החולים התרשל בכך שלא אבחן את ההיריון מוקדם יותר. השופטת קיבלה את טענת התובעות כי היו מפסיקות את ההיריון אילו ידעו על קיומו בשלב מוקדם יותר. השופטת קבעה כי הפיצוי הראוי יעמוד על 104,976 שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין, וחילקה חבות של 90% לקופת החולים ו-10% למשרד הבריאות. השופטת ביססה החלטה זו על חוות דעתו של המומחה, על מהימנות גרסת התובעים לאירועים ועל הימנעותם של הנתבעים מלזמן עדי מפתח. לדברי השופטת, פסיקת פיצוי בגין לידת ילד בריא מוצדקת בשל ההוצאות הישירות במהלך ההיריון והפגיעה המשמעותית באוטונומיה של ההורים. זכות הערעור לבית המשפט המחוזי התאפשרה בתוך 45 יום.