תמ"ש 19242/08

תקציר

הסוגיה המרכזית בפסק דין זה סובבת סביב פירוק נכסים ויחסי ממון בין בני זוג גרושים, קרי התובע והנתבע. התובעת ביקשה להחריג הלוואות מסוימות שנטלה הנתבעת מיתרת המשאבים, בטענה כי הן הושגו מתוך כוונה לשלול ממנה את זכויותיה. עם זאת, השופט קבע כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. לפיכך, ההלוואות, כולל אחת בסך 85 אלף שקל, ייכללו ביתרת הנכסים. התובעת ביקשה גם מחצית משווי כלבי המחמד של הנתבעת, אך השופטת דחתה טענה זו בקובעה כי ראיות התובע אינן מספיקות ומבוססות על השערות. כמו כן, השופטת קבעה את חלוקת המטלטלין והורתה לתובע לשלם לנתבעת מחצית מערכם המוסכם. כן חויבה התובעת לשלם לנתבעת מחצית מיתרות ההלוואה ושווי הרכבה, ואילו הנתבעת חויבה לשלם לתובעת מחצית מיתרות ההלוואה על שמה, בצירוף הוצאות נוספות. בנוסף, פסק השופט על חלוקת הזכויות הסוציאליות של הצדדים, לרבות זכויות פנסיוניות, קרנות השתלמות וקופות גמל, תוך פירוט המניות של כל צד ומועדי העברתן. התובע היה זכאי למחצית הפנסיה התקציבית של הנתבע מצה"ל, ואילו הנתבע היה זכאי למחצית מזכויות הפנסיה של התובע. השופטת גם הבהירה את חלוקת הזכויות עם פרישתם של שני הצדדים, תוך התחשבות בהפרש הצפוי בפנסיה שלהם. הוצאות ההליך המשפטי לא נפסקו למי מהצדדים, ושני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם. פסק דין זה נועד להסדיר את היחסים הכספיים בין בני הזוג המתגרשים, תוך פירוט הנכסים והסכומים הספציפיים שיועברו ביניהם.