בש"א 1788/06

תקציר

התיק נסוב סביב ערעור על החלטת הרשם י' מרזל, אשר דחה בקשה לדחיית ערעור של המשיבים. המחלוקת נבעה משני חוזים הקשורים לעסקת מקרקעין, שהובילו לניסיונות גישור ולפסיקה של בית המשפט המחוזי לטובת המערערת. המשיבים טענו כי נודע להם על פסק הדין רק ביום 2.10.2005, אך המערער טען כי ידעו זאת קודם לכן, ויעידו על כך פקסימיליה מיום 4.9.05 ואזהרת ביצוע מיום 12.9.05. הרשם מרזל לא מצא כל ראיה חותכת לכך שהמשיבים ידעו על פסק הדין קודם לכן, תוך הדגשת היעדר תצהיר מטעם המערערת ומקבל הפקסימיליה. הוא הדגיש את חשיבותו של כלל "ההמצאה כדין", הקובע כי מועדי הערעור מתחילים ממועד ההודעה הפורמלית, ולא רק ידיעת בעל הדין על פסק הדין. ערעורה של המערערת על כלל זה וניסיונו להוכיח חוסר תום לב מצד המשיבים נכשלו, שכן בית המשפט לא מצא כל התנהגות פסולה פרוצדורלית או חוסר תום לב המצדיקים סטייה מהכלל הסטנדרטי. משכך, אישר בית המשפט את החלטת הרשם, תוך שימת דגש על הגינות פרוצדורלית ותקינות לוחות הזמנים המשפטיים, דחה את הערעור, והורה למערערת לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין.