ע"ע 479/07

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורה של תנובה ופוסק לטובת המשיבים. מסקנת השופטים היא כי טענת המשיבים נגד תנובה היא "תביעה על פי פסק הבוררות", ולפיכך ראוי היה לקבל את פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי, שדחה את בקשת תנובה לדחות את התביעה על הסף. השופטים מסבירים כי תביעה המבוססת על פסק קודם מוצדקת כאשר לא ניתן לבצע את פסק הבוררות כמות שהוא, ויש צורך בבירור באמצעות תביעה על פי פסק הבוררות. מאחר שתביעת המשיבים הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות בת שלוש השנים בגין תביעות לפי פסק הבוררות, היא אינה מיושנת. יתר על כן, השופטים מסכימים עם פרשנותו של בית המשפט המחוזי לפסק הבוררות, שקבע כי אין בו משום "מעשה של בית המשפט" שימנע דיון לתקופה שלאחר התקופה המוגדרת. עוד הם קובעים כי אין לראות בפסק הבוררות פיצוי סופי למשיבים, וטענותיה של תנובה לתיקון או אישור פסק הבוררות נדחות. השופטים מדגישים כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לגופו של עניין טרם הושלם וטעון הבהרה נוספת לגבי הסעדים ההצהרתיים המבוקשים. לפיכך, התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי להכרעה סופית. בנוסף, דוחים השופטים את בקשת המשיבים למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין ההוצאות, ומשאירים לבית המשפט המחוזי לשקול מחדש ולקבל החלטה סופית בעניין. לבסוף, חובה על תנובה לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין, ודחיית הערעור אינה כוללת צווים בדבר הוצאות.