ע"א 160/22

תקציר

המבקשים ביקשו לעכב את הדיון בבקשה לאישור תביעה נגזרת על ידי המשיבים עד להכרעה בערעור על מחיקת בקשה מתחרה אחרת. המשיבים התנגדו לבקשה, בטענה כי היא מתעכבת קשות ויש לדחותה, וכי דרך הפעולה הראויה היא לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להארכה. עוד נטען, כי סיכויי הצלחת הערעור הם מזעריים, וכי דחיית הדיון תגרום נזק לכל הצדדים המעורבים, לרבות הבנק אותו נדרשה המערערת לשרת. לאחר ששקל את הבקשה ואת התגובות, הסכים השופט עם המשיבים. השופט ציין כי הבקשה היא למעשה בקשה לסעד זמני בתקופת הערעור, אשר יינתן רק בנסיבות חריגות. השופט הגיע למסקנה כי סיכויי הצלחת הערעור נמוכים, וכי מאזן הנוחות אינו לטובת המבקשים. יתרה מכך, השופטת מתחה ביקורת על הבחירות הפרוצדורליות של המבקשים, וציינה כי הם לא התנגדו להסדר הפשרה במועד וכעת הם מנסים לתקן טעות זו בעקיפין. השופט שקל גם את טובת הבנק ואת היעילות הפרוצדורלית, וקבע כי שיקולים אלה משקללים כנגד דחיית הדיון. משכך, נדחתה בקשת השיהוי, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיבים.