ע"פ 1061/21

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס למקרה בו הואשם המערער בביצוע מעשה מגונה בקטין ובאיומים עליו. בית משפט קמא מצא את המערער אשם והטיל עליו עונש מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי. המערער ערער על ההרשעה ועל גזר הדין, אך ערכאת הערעור דחתה את הערעור על כל חלקיו. חוות דעתה של השופטת א' שטיין, שאליה הסכימו חבריה, לא מצאה טעם לדון בקבילות הודאותיו של המערער במשטרה בשל המבנה החזק של הראיות המצביעות על אשמתו. בכלל זה, עדותה המהימנה של המתלוננת בת ה-11, מצבה הנפשי הסוער של המתלוננת והודאתו של המערער עצמו בחקירתו הראשונה. השופט הדגיש גם את הפגמים שנפלו בחקירת המשטרה, אך ציין כי הם לא השפיעו על התוצאה. השופט הוסיף ונימק את החלטת בית המשפט קמא להטיל מאסר על תנאי והסכים כי העונש הולם בהתחשב באופי העבירות.