ע"א 9412/03

תקציר

בתיק משפטי מורכב זה, התייחס בית המשפט לשלוש סוגיות מרכזיות הנוגעות לעסקאות נדל"ן ושומות מס הכנסה עבור חזן אריה ועמי, המחזיקים במניות בחברה שהפעילה פרויקט נדל"ן. הסוגיה הראשונה נגעה לשאלה האם לפקיד השומה הייתה סמכות לסווג מחדש עסקאות מקרקעין שנחשבו תחילה על ידי מינהל מס שבח מקרקעין כ"עסקאות מניבות" ולכן חייבות במס הכנסה. בית המשפט הכיר במורכבות ובהיעדר הכוונה משפטית מפורשת בחוק. היא הגיעה למסקנה כי לפקיד השומה יש אמנם סמכות לסווג מחדש עסקאות אם הוא מקדם מיסוי אמיתי, אך סמכות זו מוגבלת על ידי עקרונות המשפט המינהלי, במיוחד כאשר נעשתה שומה סופית. בית המשפט החליט כי למעט העסקה הראשונה של חזן אריה, הסיווג מחדש על ידי פקיד השומה היה מוצדק. הסוגיה השנייה בחנה האם יש לסווג את העסקאות כהוניות או מניבות. בית המשפט ניתח מבחנים שונים לרבות איכות הנכסים, תדירותם, היקפם ונסיבותיהם, וקבע כי העסקאות אכן נשאו פרי, ולכן חייבות במס לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה. לבסוף, בחן בית המשפט האם ניתן לסווג כספים שנמשכו על ידי קנטור עמי מחברתם כהלוואות או כדיבידנדים, ובסופו של דבר אישר את קביעותיו של בית משפט קמא כי משיכות אלה אכן היו הלוואות. ערעוריהם של חזן אריה ועמי נדחו ברובם, למעט עסקה מוקדמת אחת, ואילו ערעורו של פקיד השומה לסווג את המשיכות כדיבידנד נדחה אף הוא. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.