בר"ע 71456-09-16

תקציר

בית המשפט בחן את חומרי התיק ואת טיעוני הצדדים והגיע למסקנה כי יש לקבל את הערעור. נמצא כי החלטת הוועדה קיימה במלואה את הוראות פסק הדין החוזר, והתייחסה באופן ספציפי לשאלה האם מצבו של המשיב עומד בקריטריונים של סעיף 35(1)(ב) לתקנות בדבר פגיעה כללית בכושר. הוועדה קבעה כי לא ניתן לקבוע נכות לפי סעיף זה ללא נזק אנטומי, ובדיקות לא הראו פגיעה כזו אצל המשיב. הסבר רפואי זה נחשב מבוסס, ובית המשפט לא מצא כל פגם בהחלטת הוועדה או בהתייחסותה לחוות דעתו של ד"ר וילן. ד"ר וילן הציע נכות בשל תנועה מוגבלת של שורש כף היד, אך הוועדה מצאה ממצאים אלה אינם עולים בקנה אחד עם שלהם. יתר על כן, ד"ר וילן לא התייחס לליקוי לפי כלל 35(1)(ב). חזרתה של הוועדה על ממצאי ההגבלות על התנועה לא הצביעה על משוא פנים, שכן היא סיפקה נימוקים מפורטים לכך שמצבו של המשיב אינו עומד בקריטריונים של התקנה. משכך, התקבל ערעור המוסד, תוך ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומחיקת ערעורו של המשיב, ללא פסיקת הוצאות בערעור.