ת"א 49886-02-16

תקציר

לתובעים ולנתבע היסטוריה ארוכה של הליכים משפטיים משנת 2005, שסבבו סביב מערכת יחסים פיננסית שהתאפיינה בהלוואות משמעותיות מהנתבע לתובעים. התביעה הנוכחית מבקשת לבטל הערת אזהרה שנרשמה בלשכת רישום המקרקעין בנוגע לרכושם של התובעים, להבטחת חוב המגיע לכאורה לנתבע. התובעים טוענים כי החלטות משפטיות קודמות קבעו כי הם אינם חייבים סכומים נוספים לנתבע, בעוד הנתבע טוען כי השטר הוא בטוחה תקפה להלוואה. השופט פותח בבחינת מושג ההשתק, ומגיע למסקנה כי ההחלטה בתיק הוצאה לפועל קודם הסדירה את העניין באופן סופי, ומעידה על כך שכל החובות בין הצדדים נפרעו. הדבר יוצר מניעה משפטית, השתק עילה, המונע מהנתבע להעלות טענות חדשות לגבי אותו חוב. יתר על כן, השופט בוחן את פרטי המקרה ומוצא את גרסת התובעים לאירועים אמינה יותר. השופטת מקבלת את טענת התובעים כי הערת האזהרה נועדה לשמש כאמצעי זמני וכי החוב שהבטיחה נפרע. היעדר ראיות משכנעות של הנתבע התומכות בטענותיו, יחד עם ראיות התובעים לפירעון, מחזקים מסקנה זו. משכך, פוסק השופט לטובת התובעים, מורה על ביטול הערת האזהרה על רכושם ועל מחיקת התביעה שכנגד של הנתבע. בנוסף, הנתבע מחויב לשאת בהוצאות ההליך, בסך 15,000 ₪. פסק הדין מיום 19.3.2017 עם זכות ערעור תוך 45 יום.