תפח"ע 43440-10-22

תקציר

פסק הדין דן בעקרונות הענישה של נאשם בגיר בגין ריבוי עבירות מין בתוך המשפחה, תוך שימת דגש על חומרתן של עבירות אלה, ובפרט אלה המבוצעות נגד קטינים. בית המשפט קובע את טווח הענישה הראוי למעשיו של הנאשם, בהתחשב בגורמים כגון הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו, נסיבות העבירות ומדיניות הענישה הרווחת. בית המשפט קובע כי מעשיו של הנאשם חמורים ביותר, תוך ניצול אמונה ותמימותה של נכדתו הקטינה במשך חמש שנים. מרבית הנסיבות המחמירות הקשורות לביצוע העבירות חלות במקרה זה. בית המשפט בוחן גם את מצבו הבריאותי של הנאשם, אך בסופו של דבר אינו מוצא הצדקה לחרוג ממתחם הענישה שנקבע. במקום זאת, העונש מוטל בטווח שנקבע. נבחנות נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, לרבות היעדר עבר פלילי של הנאשם, גילו ומצבו הבריאותי, פגיעת העונש בו, הודאתו בעובדות, היעדר אחריות וחוסר אמפתיה כלפי הקורבן. בית המשפט מאזן היבטים אלה עם הצורך בגמול, בהרתעה ובהגנה על הציבור, ומגיע למסקנה כי נדרשת גישה ענישה מחמירה. השופטת אוסילה אבו אסעד ממליצה לגזור על הנאשם 8.5 שנות מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי ופיצוי של 80 אלף שקל לקורבן הקטין. יתר השופטות, אסתר הלמן ויפעת שטרית, מסכימות עם פסק הדין. ההחלטה גם מחייבת את תשומת הלב של רשויות הכלא למצבו הרפואי של הנאשם ומקנה לו את הזכות לערער לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.