עת"מ 25243-12-22

תקציר

השופט דחה את העתירה בשל שיהוי בהגשה, והדגיש כי היא הוגשה למעלה מארבעה חודשים לאחר ההחלטה הנדונה. המחלוקת הבסיסית נגעה לאגרה שדורש חוק רישוי רכב עבור בקשות הקשורות ליבוא רכב. העותרים טענו כי האגרה צריכה להיות משולמת רק על ידי היבואן הראשון של דגם רכב מסוים, ואילו המשיב טען כי עליה להיות משולמת על ידי כל יבואן בנפרד. בדיקה עובדתית אישרה את עמדת המשיב, והובילה למסקנה כי העתירה הוגשה באיחור המצדיק את דחייתה. יתר על כן, השופט סבר כי העתירה חסרת שחר, בהתאם לפרשנותו של המשיב לתקנות הרלוונטיות, שנחשבה הגיונית ושוויונית יותר. גם תביעת העותרים לפיצוי כספי נדחתה, שכן עתירות מנהליות אינן כוללות בקשות כאלה. נוכח השיהוי הבלתי מוצדק וחוסר הצדקה, החליטה השופטת שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים. דחייה גורפת זו ניתנה בהעדר הצדדים ביום 23.3.2023.