ת"א 7645/04

תקציר

השאלה העומדת סביב פסק דין זה היא האם הרכב בו נפצעו שני נפגעים, ובכך גרם לתובע לדרוש פיצויים, נחשב ל"רכב מעביד" כאמור ב"כתב ההבנות" שצורף להסכם ארוך השנים בין הצדדים. קביעתו של מעמד זה היא מכרעת, שכן היא נוגעת במישרין להיקף זכאותו של התובע לשיפוי. בית המשפט מגיע למסקנה כי הרכב אינו נופל לקטגוריה זו. מהראיות עולה כי בעל הרכב, על אף היותו קשור למעסיק, החזיק רק ב-50% ממניות החברה, ובכך לא הצדיק את סיווג הרכב כ"רכב מעביד". כמו כן, לא מתקיימים התנאים המפורטים בכתב ההבנות לחובת תשלום מופחתת במקרים של פגיעה בעובד במהלך הסעה מאורגנת. למרות שבית המשפט מכיר בכך שהנהג אכן היה עובד של המעסיק וההסעה אורגנה על ידי האחרון, הוא אינו מוצא כל ראיה לכך שהמעסיק פיצה את הנהג עבור שירותיו. לדברי השופט, הכוונה מאחורי ההסכם הייתה לפטור מעסיקים מחובות תשלום מסוימות במקרים של תאונות עבודה, דבר סביר רק אם המעסיק נושא ישירות בעלויות ההובלה. מאחר שלא כך היה המקרה דנן, פסק בית המשפט לטובת התובע והורה לנתבעים לפצות את התובע במלואו, לרבות ריבית חוזית, שכ"ט עו"ד ומע"מ בסך 450,866 ₪ בגין ע"א 7645/04 ו-56,814 ₪ עבור ת"א 7646/04. פסק הדין יבוצע שלא בנוכחות הצדדים, והעתקו יימסר להם על ידי המזכירות.