ע"א 58443-04-21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו, אשר פסק לטובת המשיבה קרגו במחלוקת על דמי אחסנה שחבה המערערת, אלווריון. התביעה המקורית שהגישה קרגו דרשה תשלום של 212,903 שקל בגין חוב אחסנה של אלווריון. עם זאת, אלווריון טענה מנגד כי קרגו הפרה את ההסכם וגרמה נזק לציוד המאוחסן, ותבעה פיצויים בסך 400 אלף שקל. בית המשפט קמא דחה את טענותיה של אלווריון והורה לה לשלם לקרגו את דמי האחסנה, מה שהוביל את אלווריון לערער על ההחלטה. בערעור טענה אלווריון כי קרגו פעלה בחוסר תום לב והפרה את החוזה בכך שלא הודיעה להם על מעבר למחסן חדש והעלאת דמי האחסון. עוד טענו כי חובותיה של קרגו שנויים במחלוקת וכי הוכיחו נזקים ואת זכותם לקזז נזקים אלה כנגד דמי האחסנה. קרגו טענה בתגובה כי טענותיה של אלווריון אינן מבוססות וכי הם הסכימו לתעריפי התעריפים הישנים, כפי שמעידים תשלומיהם. בנוסף, בספטמבר 2019 מכרה קרגו את פעילותה לחברה אחרת, א. יוניברס בע"מ, אותה גילתה אלווריון רק לאחרונה. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הטענות, קבעה כי יש להחזיר את התיק לבית משפט השלום לדיון נוסף בטענות עובדתיות חדשות הנוגעות למכירת פעילותה של קרגו. בית המשפט הדגיש כי החלטה זו אינה מבטלת את פסק הדין המקורי אלא מהווה מענה לבקשתה של אלווריון לצרף ראיות חדשות. פסק הדין אפשר הגשת ראיה חדשה זו, שלא ניתן היה להשיגה באופן סביר קודם לכן, שכן הדבר היה נחוץ כדי למנוע עיוות דין. בית המשפט לא הטיל הוצאות על אף אחד מהצדדים, והערבות הייתה אמורה להיות מוחזרת לאלווריון.