סע"ש 29980-12-19

תקציר

התובע, עובד, תבע שלושה נתבעים לפיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה והטבות פיצויים שונות לאחר שפוטר ללא הודעה מוקדמת או שימוע. המחלוקת העיקרית הייתה לגבי זהות מעסיקו של התובע. בית המשפט מצא כי התובע הועסק ישירות על ידי הנתבע הראשון, ולא על ידי הנתבעים השני או השלישי, בהתבסס על עדותו המהימנה של התובע וראיות תומכות. התובע עבד אצל הנתבעת הראשונה, חברת בנייה, במשך 20 חודשים, ושולם לו שכר יומי של 400 ₪ במזומן ללא תלושי שכר או הודעות על תנאי העבודה. בית הדין קיבל את טענות התובע בנוגע לשכרו ולתקופת העסקתו, שכן הנתבעת לא הביאה כל ראיה לסתור אותן. השופטת קיבלה גם את טענות התובע בדבר פיטוריו ללא כל הודעה מוקדמת או שימוע. כתוצאה מכך, חויבה הנתבעת הראשונה לשלם לתובע סכומי פיצויים שונים, לרבות: פיצויי פיטורים, החלפת הפרשות לפנסיה, תשלום לתקופת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים שלא כדין, פדיון חופשות, דמי הבראה, דמי חגים, גמול שעות נוספות ופיצוי בגין אי הודעה לעובד והנפקת תלושי שכר. סכומים אלו הסתכמו ב-82,225 שקל, וצברו ריבית בהתאם לחוק ממועד ההפטר ועד למועד התשלום. התביעה נגד הנתבעים השני והשלישי נדחתה. הנתבע הראשון חויב גם בהוצאות המשפט של התובע, ושל הנתבע השני, שישולמו בתוך 30 יום. לנתבעת הראשונה ניתנה גם זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.