ע"א 5267/04

תקציר

בבעלות המערערת בית בירושלים בו מתגוררים המשיבים כדיירים מוגנים. המשיבים הגישו תביעה לבית המשפט לשכירות בירושלים, בבקשה שהמערערת תבצע בה תיקונים, ואילו המערערת הגישה תביעה שכנגד הכוללת פינוי המשיבים, גביית דמי שכירות וחיוב המשיב רוזנפלד להרוס מבנים בלתי חוקיים. בית הדין לשכירות פסק בין היתר לטובת המערערת, הורה על פינוי המשיב גוטליב לאחר שמצא כי נטש חלק מחוזה השכירות שלו, והציע לרוזנפלד סעד הוגן אם ישולמו למערער 20,000 ₪. המערער ערער וטען כי בית המשפט לא היה צריך להעניק לרוזנפלד סעד, ואילו רוזנפלד לא ערער. עם זאת, ערכאת הערעור מצאה כי היה על בית המשפט לשכירות לאפשר למערערת להציג ראיות בדבר טענתו של רוזנפלד לסעד מן היושר, וכי הוא מתעלם מחלק מטענות המערער. מאחר שבית המשפט לשכירות אינו מוסמך לדון בתביעות פינוי, קבע ערכאת הערעור כי פסק דינו בעניין זה בטל, והותיר את הדיון על כנו בבית משפט השלום בירושלים. עוד קבעה ערכאת הערעור כי יש לאפשר למשיבים להציג ראיות נוספות בדבר הסעד ההוגן של רוזנפלד. שני השופטים הסכימו עם פסק דין זה.