תא"מ 29771-08-12

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה לאפשר למחאמיד ולמבטחת האחריות שלו להציג ראיות הסותרות ממצאים של פסק דין פלילי קודם. זאת, משום שלפי סעיף 42א לפקודת הראיות, ממצאיו של משפט פלילי קבילים כראיה לכאורה במשפטים אזרחיים, ובית המשפט לא מצא סיבה לסטות מעיקרון זה במקרה זה. טענתו של מחאמיד כי הודאתו בתיק הפלילי הייתה רק מהלך אסטרטגי לקיצור ההליכים לא התקבלה על ידי בית המשפט. השופט שקל את לשונו הברורה של כתב האישום, אשר ייחס את התאונה לאי הקפדה על הכביש ושמירת מרחק בטוח, וציין כי מחאמיד הודה בעובדות אלה בעת שהיה מיוצג על ידי עורך דינו במסגרת הסדר טיעון. בית המשפט נתן משקל מלא להודאתו של מחאמיד, כלומר לא ניתן היה לסתור אותה ללא ראיות התומכות בתצהיר, שלא סופק. יתר על כן, עיתוי ההודאה, שנמסרה לאחר שכבר הוגשו כמה תביעות הקשורות לתאונה, הצביע על כך שמדובר בהחלטה מכוונת ומושכלת. לפיכך, קבע השופט כי הצדדים יכולים להציג ראיות רק בדבר אשם תורם, שכן אלה לא הוכרעו בתיק הפלילי. התביעה לא תידחה עד לקבלת החלטה בדבר אשם תורם. ההחלטה בהוצאות הבקשות תתקבל בתום ההליך, וקדם משפט סופי נקבע למרץ 2015.