רת"ק 18326-03-24

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי תביעה שהגיש המתווך שקי נגד שני נתבעים, ספיר וקליין, לתשלום דמי תיווך בסך 36,400 שקל. שקי טען כי ניהל את המו"מ לרכישת בית קפה על ידי קליין והיה זכאי לעמלה כפי שהוסכם בהסכם תיווך. קליין הגיש תביעה שכנגד, בטענה כי הוסכם בעל פה על שכר טרחה שונה וכי ההסכם הכתוב שהוצג אינו תקף, שכן חסרות בו חתימות ופרטים מסוימים. בית המשפט לתביעות קטנות שמע את הצדדים ובחן את חומר הראיות, לרבות עדויות והתכתבויות בין הצדדים. בית המשפט פסק לטובת שקי, וקיבל כי הושג הסכם גישור וכי שני הנתבעים מחויבים לתנאי הסכם התיווך. השופטת קבעה כי לספיר, למרות טענותיה, היה חלק משמעותי בעסקה ומעשיה מייצגים את אלה של קליין. עוד קיבל בית המשפט כי הסכם התיווך תקף וכי שקי זכאי לשכר הטרחה כאמור בו, בסך 37,000 ₪, כולל הוצאות. הנאשמים הגישו בקשת רשות ערעור, שנדחתה. השופט סבר כי מקרה זה אינו חריג דיו כדי להתערב בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, שכן הוא התבסס בעיקר על קביעות עובדתיות והערכות מהימנות. יתר על כן, מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לספק פורום פשוט ויעיל לפתרון סכסוכים קטנים יחסית, והחלטותיו הן בדרך כלל סופיות. טענות המבקשים לא היו משכנעות דיין כדי להצדיק ערעור מלא, מה גם שהן התמקדו בערעור על מסקנות עובדתיות. בנוסף, העומס הכלכלי על המבקשים, אף שהיה מצער, לא הצדיק התערבות במקרה זה. מאחר שלא התבקשה מענה, לא נפסקו הוצאות, והערבות הוחזרה למבקשים.