רע"א 8031/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא לאשר פסק בורר. המחלוקת הראשונית התגלעה בין חקלאי (המבקש) לבין איש עסקים (המשיב) אשר התקשרו בהסכמים לגידול ושיווק תוצרת חקלאית. מששיתוף הפעולה ביניהם לא צלח, הגיש המשיב תביעה כספית נגד המבקש, והמבקש הגיש תביעה שכנגד. בית משפט השלום הפנה את הסכסוך לבורר, אשר פסק לטובת המשיב והורה למבקש להחזיר את השקעותיו של המשיב, בצירוף שכר טרחה והוצאות. לאחר מכן ביקש המבקש מבית משפט השלום לבטל את פסק הבוררות, אך בקשתו נדחתה. בעקבות זאת הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה למתן רשות ערעור, שגם היא נדחתה. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהתבסס על סעיפים 24(3) ו-24(10) לחוק הבוררות, נקבע כי טעותו הפוטנציאלית של הבורר בפרשנות ההסכמים או בביצוע ההליך אינה מהווה עילה לביטול או חריגה מסמכות. ניסיונו הרביעי של המבקש לערער, לבית המשפט המחוזי, נדחה בנימוק שהוא לא העלה טענות מהותיות חדשות או שאלות כלליות בעלות חשיבות עקרונית, אלא רק ביקש עיון ערכתי בהחלטות הקודמות. עוד ציינו השופטים כי המבקש ניסה להכניס עילות ביטול חדשות במהלך הערעור, שלא הותרו. כמו כן, נקבע בפסק הדין כי עקרון הריסון בהתערבות בפסק בורר חל במקרה זה, והמבקש חויב לשלם הוצאות משפט בסך 7,000 ₪ לאוצר המדינה.