ת"צ 50155-06-14

תקציר

בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה נגד רשות מקומית, בטענה שגבתה יתר מנישומים ריבית על פיגורים בארנונה. הרשות הגיבה והודיעה על החלטתה להפסיק את גביית האישומים הללו, ובהמשך פסק בית המשפט לטובת המשיב. עם זאת, השופט קבע כי המבקשים זכאים לשכר טרחת עורך דין ושכר טרחת עורך דין, שכן התביעה הייצוגית שלהם הובילה את הרשות לשנות את שיטת החיוב הבלתי חוקית שלה. בית המשפט הכיר בחשיבותה הציבורית של התובענה הייצוגית בהרתעת דרכי גבייה בלתי חוקיות ובתועלת שהיא מביאה לנישומים, בעבר ובעתיד. בהתחשב בהשקעת הזמן והמומחיות של המבקשים, כמו גם במצבה הכלכלי של הרשות ובפערים הקיימים בסכומים שנגבו יתר על המידה על ידי שני הצדדים, פסק השופט למבקשים שכר טרחה בסך 2,500 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח, לצד הוצאות חוות דעת מומחה אחת. פסק דין זה נועד לעודד אזרחים לנקוט צעדים משפטיים נגד פרקטיקות בלתי חוקיות של רשויות ציבוריות, תוך איזון בין תגמול התובעים לבין הימנעות מלהעמיס על הרשויות קנסות כספיים מופרזים.