בר"ע 18709-05-16

תקציר

פסק הדין מאפשר לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את עיון בשתי הקלטות עד לאחר הגשת תצהירי האוניברסיטה. ההקלטות המדוברות נחשבות לראיה מכרעת בתיק שבין המרצה, ד"ר ערן ישעיהו אלמגור, לבין אוניברסיטת בן גוריון בנגב, שבה הופסקה עבודתו של המרצה. תצהירי האוניברסיטה נדרשים כעת להיחשף לפני ההקלטות. מדובר בהחלטה פרוצדורלית, הנוגעת לסדר הצגת הראיות, אשר בדרך כלל מותירה לשיקול דעתו של בית המשפט הדן בתיק. עם זאת, במקרה זה התערבה ערכאת הערעור וקבעה כי מדובר בנסיבות חריגות המצדיקות היפוך הסדר הרגיל של הצגת ראיות. האוניברסיטה כבר הציגה את גרסתה לאירועים בהקלטות, וחשיפת ההקלטות בשלב זה לא תתרום באופן משמעותי לבירור האמת. כמו כן, ההקלטות אינן נחשבות חסויות, שכן בכוונת המרצה להשתמש בהן כראיה. בית המשפט מסיק כי החלטת בית המשפט המחוזי לעכב את עיון בהקלטות לא התבססה על המבחנים החלים לחריגה מהסדר הרגיל של הצגת ראיות, ובכך פגעה בזכויותיה הפרוצדורליות של האוניברסיטה. פסק דין זה מדגיש את חשיבותו של הכלל ואת הפגיעה הפוטנציאלית הבלתי הפיכה בזכויות הפרוצדורליות, שיש לבטלה רק בנסיבות חריגות עם הצדקה מיוחדת. במקרה דנן, החששות שהעלה המרצה בדבר התאמת הראיות על ידי האוניברסיטה אינם מהווים סיבה מיוחדת לעכב את הצגת הראיות.