ע"א 513/88

תקציר

סכסוך השכנים החל לאחר שהמשיבים, המתגוררים בשכנות למערערת ברחוב בודנהיימר בתל אביב, הבחינו בנזק שנגרם לביתם המיוחס לעבודות חפירה שנעשו במקרקעין של המערערת. בית המשיבים, שעמד ללא בעיה משנת 1953 ועד לתחילת חפירות המערערת בשנת 1979, חווה מפולת וסדקים גדולים בריצוף השיש ובקירות לאחר הגשם הראשון, וייחסו את הנזק לרשלנות המערערת. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק לטובת המשיבים, בקובעו כי עבודות החפירה של המערער אכן גרמו לנזק, וכי הוא אחראי לשלילת מזונות לפי סעיף 48א לפקודת הנזיקין. בית המשפט פסק למשיבים פיצויים שונים, לרבות עלות תשתית בטון חדשה, שיפוץ גינה, דמי שכירות בתקופת השיפוץ, ירידת ערך הדירה, ריצוף שיש חדש ופיצויי עוגמת נפש בסך 78,843 ₪. המערערת ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וטענה כי שגה בית המשפט בקביעת קשר סיבתי בין החפירה לבין הנזק, וכי לא התקיימו יסודות סעיף 48א לפקודת הנזיקין. המערער הוסיף וטען, כי בית המשפט לא היה צריך להטיל עליו אחריות למעשי קבלניו העצמאיים, וכי יש להגביל את האחריות לפי סעיף זה למקרים של אשמה. המשיבים הסתמכו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון דחה את טענות המערער בדבר היעדר קשר סיבתי, וקבע כי מסקנותיו של בית המשפט המחוזי סבירות. בסוגיית החבות קבע בית המשפט כי סעיף 48א מטיל אחריות מעורבת, המחייבת את הנפגע להראות כי שלילת המזונות הייתה צפויה באופן אובייקטיבי. בית המשפט מצא כי המערערת לא מילאה דרישה זו, אך בכל זאת אישר את קביעת החבות של בית המשפט המחוזי, שכן היה על המערערת לצפות את הנזק הפוטנציאלי. באשר לפיצויים שנפסקו, קיבל בית המשפט העליון באופן חלקי את הערעור, תוך ביצוע התאמות קלות בסכומים שנפסקו בגין החלפת רצפת השיש וחישובי המע"מ, והפחית את סך הפיצויים ל-66,286 שקל. כן חויב המערער לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, בנוסף לפיצוי ולהוצאות. פסק דינו של השופט לוין התקבל בהסכמת השופטים מצא ושטרסברג כהן.