רבני 1430842/1

תקציר

פסק דין זה מתייחס למחלוקת על הסמכות ליישב תביעת חלוקת רכוש בין בני זוג גרושים. האישה הגישה תביעת רכוש ותביעת גירושין בבית המשפט, ואילו הגבר הגיש תביעה דומה בבית הדין הרבני. השאלה המרכזית היא האם הימנעותה של האישה מהגשת תביעת הרכוש לבעלה, כנדרש בחוק, מהווה חוסר תום לב, ובכך שוללת סמכותה של בית המשפט האזרחי. בית הדין המחוזי פסק לטובת האיש, אך הערעור לבית הדין הרבני הגדול בירושלים הפך החלטה זו. בית הדין הרבני קיבל את טענת האישה כי הגישה את תביעת הרכוש בתום לב וכי טענת הגבר לאי קבלה חסרה אמינות. יתר על כן, תביעת הגירושין של האישה ופעולות נוספות הצביעו על רצונה בפירוד משפטי, ולכן אין זה הגיוני שהיא תסתיר את תביעת הרכוש. כך, קבע בית הדין הרבני כי לבית המשפט האזרחי סמכות לדון בתביעת חלוקת הרכוש והורה על החזרת הבטוחות של האישה. החלטה זו התקבלה על סמך הערכת התנהלות שני הצדדים והספקות סביב טענת אי הקבלה של האיש.