ע"א 6092/00

תקציר

בתיק ע"א 7219/00 הגישו המערערים, אשר רכשו קוטג'ים מהקבלן, תביעה בגין ליקויי בניה, ובפרט בגין מיגון לא נאות של פתחים בקוטג'ים. בית המשפט קיבל את רוב התביעות, למעט משפחת טננבאום, שלא הגישה תצהיר משום ששהו בחו"ל. בית המשפט העליון בחן את התקנות לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, והבהיר כי אי הגשת תצהיר אינה שקולה לאי התייצבות אם הוא מיוצג על ידי עורך דין. מונה מומחה, שחוות דעתו אישרה פגמים ברכוש משפחת טננבאום, שהוכיחו את טענתם. לפיכך, המשפחה הייתה זכאית לפיצוי כמו אחרים. טענת הקבלן כי הבנייה עמדה באמות מידה משפטיות בעת המשפט נדחתה, שכן שינויים מאוחרים יותר בתקנות אינם יכולים להצדיק בדיעבד אי עמידה קודמת. ערעור הקבלן בנושא הגנה זה נדחה. בית המשפט קבע כי על הקבלן לשלם שכר טרחת עורך דין למשפחת טננבאום ופיצויים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי. בסיכומו של דבר, ערעורם של הרוכשים התקבל בחלקו בעניין בני הזוג טננבאום, ואילו ערעורו של הקבלן נדחה על הסף.