רע"א 1833/13

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור שהוגש על בקשתו של נכה צה"ל להערכה מחודשת של מצב נכותו. המבקש, שהיה מעורב בתאונת דרכים בדרכו לשירות מילואים בשנת 1978, הוכר כנכה בשנת 1979 עם דרגת נכות של 20% בגין פגיעות גופניות והחמרה במצב פסיכו-נוירוטי קיים. עם זאת, החייל המשוחרר לא היה מרוצה מהערכה זו וביקש להיבדק מחדש על ידי ועדה רפואית בשנת 2010. לאחר שערעורו נדחה על ידי הוועדה הרפואית העליונה בשנת 2012, הוא הביא את התיק לבית המשפט המחוזי בחיפה, שפסק גם נגדו. לאחר מכן ניסה הוותיק לערער על פסק דין זה לערכאה גבוהה יותר, אך השופט החליט לדחות את הבקשה העיקרית מבלי להידרש כלל לתגובת המשיבים. פסק הדין, אם כן, מחזק את החלטות הערכאות הנמוכות יותר ומאשר כי מצב הנכות של החייל המשוחרר יישאר ללא שינוי. החלטה זו התקבלה על סמך ממצאיהן העקביים של שתי ועדות רפואיות והוראות החוק המגבילות הנוגעות לערעורים בנושאים אלה. כמו כן, הדגישה השופטת את היקפה המצומצם של ההתערבות השיפוטית במקרים אלה, ובפרט בכל הנוגע לקביעות רפואיות מקצועיות. טענות המבקש, שבמרכזן פרשנויות עובדתיות ספציפיות, לא הציגו שאלות בעלות חשיבות כללית או ציבורית המצדיקות ערעור נוסף. לבסוף, השופט התייחס בקצרה לחשיבותה של הנמקה מספקת בהחלטות הוועדות הרפואיות, אך הגיע למסקנה כי במקרה זה די בנימוקי הוועדות.