תפ"ח 1024/05

תקציר

הכרעת הדין מצאה את הנאשם אשם בביצוע עבירות מין במתלוננת, חיילת בת 20 שעבדה במועדון שבבעלותו. סעיפי האישום כללו מעשים מגונים ואונס. האישום הראשון התייחס לאירוע שהתרחש בתחילת ינואר 2005, כאשר הנאשם ניסה לגעת בגבה של המתלוננת מתחת לחולצתה. האישום השני מתייחס לאירוע שהתרחש ביום 29.1.05, כאשר הנאשם התיישב בסמוך למתלוננת ונגע בגבה, ניסה לעסות את גבה, לגעת בחזה ולנשק אותה בכוח. האישום השלישי מתייחס לאותו לילה, כחצי שעה לאחר האירוע השני, כאשר הזמין הנאשם את המתלוננת למשרדו, נעל את הדלת וביצע בה מעשים מגונים, לרבות ליקוק איבר מינה והחדרת אצבעותיו לתוכו בכוח, המהווה את עבירת האינוס. בית המשפט פירט את עדויות המתלונן והנאשם, לצד עדויות תומכות וסותרות של עדים נוספים. השופטת ניתחה ביסודיות את שני הצדדים והגיעה למסקנה כי גרסת המתלוננת לאירועים אמינה ועקבית, בעוד שעדותו של הנאשם הייתה מלאה סתירות והפרכות ולא הייתה אמינה. השופט התייחס גם לבדיקה הרפואית של המתלונן ולתוצאותיו, שלא אישרו או הכחישו את טענות המתלונן בשל היעדר ממצאים רלוונטיים. השופטת התייחסה גם לסוגיית המניע להחלטתה של המתלוננת להגיש כתב אישום וקבעה כי התנהגותה מעידה על כך שלא הונעה מתוך רצון לנקמה, כפי שטען הנאשם. השופט ציין כי קיימים גורמים ראייתיים התומכים בעדותה של המתלוננת ומהווים "סיוע" על פי החוק. לפיכך, הרשיע בית המשפט את הנאשם בכל סעיפי האישום, לרבות אונס ומעשה מגונה. שמות עדי התביעה שיכלו לזהות את המתלוננת נאסרו לפרסום, למעט שלושה עדים. פסק הדין ניתן בנוכחות הנאשם ובאי כוח הצדדים.