ת"א 2449-12-21

תקציר

המבקשת, שהואשמה לשווא ברצח תאיר ראדא, תבעה את המשיבים בגין לשון הרע, רשלנות שהובילה לחשיפת זהותה, הפרת זכויות יוצרים והפרת זכויותיה המוסריות בציוריה. היא ביקשה פטור מאגרת בית משפט בשל אי יכולתה הכלכלית הנובעת ממחלת נפש והצורך בטיפול בעקבות הפרסומים המכפישים. המשיבים התנגדו לפטור, בנימוק שהמבקשת לא גילתה את הכנסותיה ממכירת ציורים ואת יכולתה לשלם את האגרות. בית המשפט הכיר בזכותו של המבקש לגשת לערכאות ובמטרות העומדות מאחורי פסיקת אגרות בית המשפט, במטרה לאזן בין השניים. נמצא כי תביעותיה של המבקשת לפיצוי גבוה, לצד יכולתה לגייס כספים משמעותיים באמצעות מימון המונים ולמכור את ציוריה בסכומים ניכרים, שקלו כנגד פטור מוחלט משכר טרחה. בית המשפט העניק פטור חלקי, וחייב את המבקשת לשלם רק 1,500,000 ₪ מסך הסכום הנתבע, בהתחשב במצבה הבריאותי, בהכנסותיה ובאופי החריג של מכירות ציוריה. ההחלטה התקבלה בהיעדר תגובת המדינה ומבלי לפגוע לגופן של טענות המבקש.