ת"א 220/96

תקציר

התובע, מ.מ., תבע פיצויים בגין תאונת עבודה שאירעה בעת שנשלח לשטוף כלובי עופות שהועסקו על ידי צלמון הובלה (הנתבעת מס' 3) במפעל בבעלות עוף טנא (הנתבעת מס' 1). התאונה התרחשה כאשר מלגזה התנגשה בערימת כלובים, וגרמה לאחד מהם ליפול על התובע. כתוצאה מכך הוא סבל מפציעות ושברים שהצריכו ניתוח ופיזיותרפיה. התובע טען כי הנתבעים מס' 1 ו-3 הפרו את חובת הזהירות שלהם ולא נקטו אמצעי בטיחות סבירים, דבר שהוביל לתאונה. לחילופין, טען התובע כי מדובר בתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מה שהופך את הנתבעת מס' 4, מעוז ביטוח, לאחראית בשל ביטוח המלגזות. אם נהג המלגזה לא היה מזוהה, אזי הנאשמת מס' 5, קרנית, הייתה אחראית לפי חוק פלטהאד. בית המשפט מצא לטובת גרסת התובע לאירועים והגיע למסקנה כי מדובר בתאונת דרכים שנגרמה על ידי מלגזה. מאחר שזהותו של נהג המלגזה לא פורסמה, קבע בית המשפט כי הנתבעים מס' 1 ו-4 אחראים ביחד ולחוד לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. נכותו של התובע נקבעה בשיעור של 16.3%, ובית המשפט פסק לו פיצויים בסך 399,610 ₪, שיופחתו מתשלומי המוסד לביטוח לאומי. סכום זה כלל 40,277 ש"ח בגין נזק לא ממוני, 14,165 ש"ח בגין חמישה חודשי אובדן השתכרות ופיצויים שונים נוספים בגין אובדן הכנסות בעבר ובעתיד, סיוע שהתקבל והפסד פנסיה. בית המשפט דחה את התביעה נגד הנתבעים מס' 2, 3 ו-5, והורה לנתבעת מס' 4 לשלם לכל אחד מהם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪. בנוסף, כל הודעות הצד השלישי נדחו ללא עלויות. הנתבעים מס' 1 ו-4 חויבו לשלם לתובע את הפיצויים, שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בתוך 21 יום.