ת"א 49918-09-20

תקציר

התובע, מאבטח חמוש, תבע את מדינת ישראל ואת המשרד לביטחון פנים בגין פגיעה בפרטיותו. רישיון הנשק של התובע נשלל והוחזר לאחר ערעור בעקבות הערכה פסיכולוגית שקבעה כי אינו כשיר לשאת נשק. מעסיקו של התובע שלח מכתב תלונה אודותיו למשרד, מה שהוביל לשלילת רישיונו פעם נוספת. במהלך ההליכים שהתנהלו בין התובע למעסיקו בבית הדין לעבודה, התברר כי המעסיק ידע על האבחון הפסיכולוגי הכושל של התובע, שלטענת התובע היה מידע חסוי שהמשרד הדליף למעסיקו. במשרד הכחישו את הטענות וציינו כי הם לא שיתפו את המעסיק במידע סודי כלשהו. עם זאת, בית הדין מצא כי מנהל המעסיק, מר צ'וקולו, ידע על ההערכה הכושלת וכי מידע זה ככל הנראה שותף עמו על ידי המשרד במהלך פגישה לדיון בתלונה. בית המשפט קבע כי מדובר בפגיעה בפרטיותו של התובע ופסק לו פיצוי סטטוטורי בסך 28,000 ₪, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪, ובסך הכל 33,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום. החלטה זו התקבלה על סמך הראיות שהוצגו, כאשר בית המשפט ציין את הקשיים בביסוס הפרטים המלאים של התיק בשל היעדר רישומים ופרוטוקולים מהישיבות הרלוונטיות.