עע"מ 1645/20

תקציר

שני הליכים משפטיים הנוגעים לסמכות להכין ולחתום על תכניות מוסד התכנון אוחדו משום שהם נוגעים לאותו נושא. הראשון היה ערעור של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים על פסיקת ערכאה נמוכה יותר, שקבעה כי מתכנן ערים, מר מוחמד קיימרי, יכול להגיש תוכניות מתאר מקומיות ללא חתימת אדריכל רשום. השנייה היא עתירה לבג"ץ שהגישה התאחדות האדריכלים נגד הנחיית מינהל התכנון שאפשרה למי שאינם אדריכלים להגיש תוכניות מתאר ותוכניות מפורטות כל עוד אדריכל רשוי חתם על נספחי בנייה כלשהם. לאחר עיון בטענות ושמיעת הצדדים, מצא בית המשפט כי עמדת מינהל התכנון מאזנת באופן סביר בין האינטרסים של אנשי מקצוע שונים לבין הציבור, ולפיכך אישר את הנחיית מינהל התכנון. על פי הוראה זו, אדריכלים מורשים נדרשים לחתום על נספחי בנייה, בעוד שבעלי מקצוע אחרים יכולים לחתום על תוכניות מתאר ותוכניות מפורטות. בית המשפט אף המליץ למחוקק להתקין תקנות ברורות וחד-משמעיות בנושא זה, ובהיעדר תקנות כאלה לא ראה בית המשפט עילה להתערב בשיקול הדעת המקצועי של מינהל התכנון. כתוצאה מכך התקבל הערר בתיק הראשון, העתירה במקרה השני נדחתה, והוועדה המחוזית ירושלים נדרשה לפעול בהתאם להנחיית מינהל התכנון. פסק הדין לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים בשל מורכבות הסוגיה.