סע"ש 32215-07-18

תקציר

בית המשפט מצא כי אין הצדקה לדחות תביעה לפיצויים בגין פרישתו המוקדמת של התובע, שהייתה חלק מצמצום בתוקף מטעמים כלכליים, בנימוק של איחור בהגשה. התביעה גם לא נחשבה לאחד המקרים החריגים הנדירים שבהם יש לדחות תביעה שהוגשה בתוך תקופת ההתיישנות. התובעת, שפרשה לגמלאות בגיל 55, טענה כי פרישתה אינה חוקית שכן היא נבעה משיקולים זרים ובניגוד לקריטריון הגיל שקבעו החברה וההסתדרות - לעובדים בני 58 ומעלה הוצעה פרישה מוקדמת. עם זאת, בית המשפט מצא כי לא התקיים קריטריון גיל כזה והכללתה ברשימת הפורשים התבססה על שיקולים לגיטימיים הקשורים לעבודה, שמטרתם לייעל את החברה, ולא על רקע אישי או אפליה כפי שטענה התובעת. בית המשפט הכיר בכך שהתובעת קיימה מספר דיונים בנוגע לפרישתה, אך מצא פגם בהליך משום שהתובעת לא עודכנה בקריטריונים הספציפיים שהובילו להכללתה ברשימת הפורשים. עם זאת, בית הדין לא ראה עילה זו לפיצוי כספי, במיוחד בהתחשב בנסיבות שהובילו להסכם הקיבוצי. לפיכך, נדחתה התביעה לפיצוי כספי, לרבות הפסדי השתכרות, הטבות פנסיה וקידומים. לבסוף, בית המשפט לא פסק לתובעת את הוצאות הנתבעים, שכן הצגת השיקולים להכללתה ברשימת הפורשים עשויה הייתה לייתר את הצורך בתביעה הנוכחית.