ת"א 6221/04

תקציר

התובעת, ד.י., היא צעירה בת 19 שנפצעה קשה בתאונת דרכים. היא ספגה פגיעת ראש שגרמה לנזק מבני במוחה, וכתוצאה מכך להפרעות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות. התאונה אירעה בעת שחצתה את הכביש במעבר חצייה, והיא נפגעה מרכב המבוטח על ידי הנתבעים. בית המשפט מינה מומחים רפואיים להערכת מצבה, והם אבחנו אותה עם נכויות רפואיות קבועות שונות, החל מנזק נוירולוגי, הפרעת אישיות אורגנית, תגובת דיכאון וליקויים פיזיים. נכותה הרפואית לצמיתות הוערכה בשיעור של 77%. בית המשפט שקל גם את יכולתה לעבוד ולהשתכר, וקבע כי כושר השתכרותה נפגע משמעותית עקב התאונה. נקבע כי ניכוי כושר ההשתכרות שלה הוא 70%, והפיצוי בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד חושב על בסיס השכר הממוצע במשק. כמו כן נפסקו לתובעת פיצויים בגין עזרה מאחרים, להם נזקקה בשל מצבה הרפואי, וכן בגין הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות וכאב וסבל. סך הפיצויים שנפסקו לתובע עמד על 2,489,094 ₪. עם זאת, נוכו לה קצבאות שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, וכן בגין תשלומים תכופים ששולמו לה על ידי הנתבעים. לאחר ניכויים אלה, יתרת הסכום, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, הייתה אמורה להיות משולמת לתובע על ידי הנתבעים. פסק הדין גם פירט את ההשלכות של אי תשלום עד המועד הנקוב וקבע הוראות למחלוקות בנוגע לסכומים המעוכבים.