LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 13654-09-22

פסק-דין שלום תל אביב -יפו

📋
מספר הליך13654-09-22
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך30 במאי 2025
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםמייסלוס נ' גבאי
👨‍⚖️
שופטיםכרמלה האפט

תקציר

## ניתוח משפטי: מייסלוס נ' גבאי (ע"א 13654-09-22) ### סקירה כללית תיק זה כולל תביעות לשון הרע ופגיעה בפרטיות בין שני דיירים במתחם משותף. התובע, ראובן מייזלוס, טוען כי הנתבע, עודד גבאי, פרסם התבטאויות בקבוצת וואטסאפ והגיש תלונות לרשויות העירוניות שפגעו לכאורה בשמו הטוב ופגעו בפרטיותו. בית המשפט ניתח טענות אלה במסגרת חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. ### עקרונות משפטיים 1. **לשון הרע**: על פי חוק איסור לשון הרע, פרסום נחשב לשון הרע אם הוא משפיל אדם בעיני הציבור או פוגע בשמו הטוב. החוק אינו מחייב הוכחת אמיתות הפרסום אם הוא נחשב לשון הרע. הסטנדרט הוא אובייקטיבי, ומעריך כיצד אדם סביר יפרש את הפרסום בהקשר. 2. **פגיעה בפרטיות**: חוק הגנת הפרטיות מפרט צורות רבות של פגיעה בפרטיות, לרבות פרסום בלתי מורשה של הודעות פרטיות והפרת סודיות בעניינים משפטיים. סעיף מפתח מאפשר פיצוי מבלי לדרוש מהקורבן להוכיח נזק ממשי. ### ממצאים עיקריים של בית המשפט - **פרסומים משמיצים **: בית המשפט מצא כי המסמך ששותף בקבוצת הוואטסאפ אינו מהווה לשון הרע מכיוון שהוא מציג את המצב באופן עובדתי ואינו מציג את התובע בצורה משפילה. בסופו של דבר הוא העביר מסר כי תלונות הרעש של התובע הובילו לחששות לגיטימיים המחייבים פעולה, ובכך נמנעו השלכות לשון הרע. - **מכתב לעירייה**: לעומת זאת, התלונה ששלח גבאי לעירייה - בטענה לפעילות עסקית בלתי חוקית של מייזלוס - נקבעה כלשון הרע. מכתב זה האשים את התובע בהתנהגות פלילית חמורה, שאכן עלולה לגרום להשפלה ציבורית ולאובדן מוניטין. - **הגנות נגד לשון הרע**: בית המשפט בחן הגנות שונות שהעלה גבאי: - ההגנה המבוססת על חובת הפרסום (סעיף 13(9)) לא ישימה מכיוון שלא היה מנדט חוקי המחייב את הנאשם להגיש את התלונה. - טענות אמת ותום לב (סעיפים 14 ו-15) נדחו בשל היעדר הוכחת אמת מספקת לגבי הדברים שנאמרו על התנהגות התובע. - **פגיעה בפרטיות**: בית המשפט קיבל את טענת התובע בדבר פרסום פרוטוקול הדיון והתכתבויות אישיות. שני החוקים הפרו את הגנות הסודיות המפורטות בחוק הפרטיות. ### חידושים והשלכות משפטיות 1. **התמקדות בסטנדרטים אובייקטיביים**: בית המשפט חזר והדגיש כי מקרי לשון הרע תלויים באופן שבו פרסום נתפס במונחים חברתיים רחבים יותר ולא רק בכוונה או באמונות של המו"ל. מבנה זה מגן על אנשים מפני פגיעה במוניטין הנובעת מתביעות רהוטות רשלניות. 2. **דגש על הגנת הפרטיות**: זכויות הפרטיות החזקות המפורטות בחוק הגנת הפרטיות ממחישות את העדיפות הגוברת הניתנת לפרטיות הפרט בעידן הדיגיטלי והרשתות החברתיות, במיוחד בכל הנוגע להפצה בלתי מורשית של התכתבויות פרטיות. 3. **פיצוי ללא הוכחת נזק**: פסק הדין הדגיש מאפיין משמעותי של דיני הפרטיות המאפשר פיצוי ללא הוכחה ישירה לנזק, מה שמרמז על כך שדי בפגיעה בזכויות הפרטיות כדי לתקן אותה. ### סיכום בית המשפט קיבל באופן חלקי את טענות התובע, דחה את היבטי לשון הרע אך הכיר בפגיעה ברורה בזכויות הפרטיות באמצעות פעולותיו של גבאי. הפיצויים נפסקו תוך שיקוף עקרונות משפטיים מודרניים סביב מוניטין ופרטיות, ומחזקים סטנדרטים חברתיים שנותנים עדיפות לכבוד הפרט ולקדושת התקשורת הפרטית. המקרה מדגיש את האיזון העדין בין חופש הביטוי בתרחישי חיים משותפים לבין ההגנות החוקיות הניתנות לתושבים מפני זלזול ציבורי חסר בסיס.

חקיקה מקושרת

חוק איסור לשון הרעחוק בתי המשפטחוק הגנת הפרטיותחוק חתימה אלקטרוניתחוק למניעת מפגעיםפקודת הנזיקין

ת"א 13654-09-22 מייסלוס נ' גבאי, שלום (30.5.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית