ע"א 8305/06

תקציר

המערערת טענה כי אין בסיס לזקיפת הכנסות מהלוואת ינאי וכי יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי להגדיל את שומת המס. בית המשפט מצא כי טענות המערערת היו פרוצדורליות ברובן ובמרכזן החלת שיטת המזומן לדיווח על הכנסות ריבית, אי קבלת תשלומי ריבית וההליך בו נקט בית המשפט המחוזי בהגדלת השומה. בית המשפט ציין כי טענות אלה לא הוצגו בבית המשפט המחוזי והועלו לראשונה בערעור. בית המשפט מצא כי טענות המערערת חסרות שחר בשל היעדר תשתית עובדתית ותשתית משפטית, וכי הכרעה לגופן אינה ראויה. זאת ועוד, בית המשפט מתח ביקורת על טיפולו של בית המשפט המחוזי בהעלאת השומה, שכן הוא היה חסר בהירות ומנע מהמערערת הזדמנות הוגנת להתגונן. בית המשפט החליט לבטל את הגדלת השומה ולהחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לדיון חוזר. למערערת הותר להציג טיעונים וראיות חדשות לתמיכה בטענתה. בנוסף, הורה בית המשפט כי כל הכספים שגבה המשיב בקשר לשומת ההלוואה של ינאי יישמרו אך לא ישמשו לפעולות גבייה נוספות עד למתן החלטה חדשה בבית המשפט המחוזי. חרף קבלת הערעור באופן חלקי, חויבה המערערת לשאת בהוצאות המשפט של המשיב, בסך 20,000 ₪, בשל מחדליה הפרוצדורליים.