ע"א 2139/08

תקציר

במקרה זה, דן הלל ושי הלל, בעלי השליטה בנשר תעופה ותיירות בע"מ, התמודדו עם ערעור על אחריותם האישית בגין מסי הארנונה שלא שולמו של החברה למועצה המקומית כפר שמריהו. החברה, העוסקת בהדרכות תעופה והשכרת מטוסים מאז 1995, נקלעה לקשיים כלכליים והפסיקה את פעילותה, מה שהוביל לתשלום ארנונה שלא שולמה. הרשות המקומית, באמצעות סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים הממשלתיים, ביקשה לגבות את החובות מבעלי המניות. חוק זה מאפשר גבייה מבעלי שליטה אם חברה מפסיקה את פעילותה ומשתמטת מתשלום מס לפי חזקות מסוימות בפקודת מס הכנסה. בית משפט קמא פסק נגד בני הזוג הלל, בקובעו כי הם לא הצליחו להפריך את החזקה כי נכסי החברה הועברו ללא תמורה, דבר שיאפשר השבה מהם באופן אישי. הודגש כי הם לא סיפקו ראיות מספקות על מצב נכסי החברה, כמו מטוסים ששועבדו לבנקים או השימוש בהם לאחר הפסקת החברה. טענתם כי ההשקעה היא תמורה הוגנת נדחתה מאחר שלא הוכח קשר ממשי בין השקעות לטיפול בנכסים. יתר על כן, טענתם להחרמת נכסים על ידי הרשויות לא יכלה לקזז אחריות משפטית ללא תיעוד או עדויות מספיקים. בית המשפט דחה את ערעורם, אישר את אחריותם האישית והורה להם לשלם הוצאות משפט, תוך שהוא מדגיש כי נטל ההוכחה לא עמד כדי לסתור את החזקה נגדם במסגרת המשפטית הספציפית בה נעשה שימוש.