המ"ש 5736-11-24

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה למשפט בגין עבירת תנועה. המבקשת לא הראתה כי אי עמידתה במועד האחרון להגשת בקשה למשפט נבעה מסיבות שאינן תלויות בה, כנדרש בסעיף 229(ה) לחוק. זאת ועוד, השיהוי הניכר בהגשת הבקשה – העבירה התרחשה לפני למעלה משלוש שנים – לא הצדיק הארכה, במיוחד לאור העובדה שהמבקש ידע על העבירה לפני למעלה משנה ואף שילם את הקנס הנלווה לכך, שלפי סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי שקול להודאה באשמה. בית המשפט הדגיש כי המבקש לא סיפק כל הצדקה לשיהוי וכי תשלום הקנס כבר הביא להרשעה. לפיכך, הבקשה נדחתה בשל אי עמידתו של המבקש בדרישות הארכה ובעקרון סופיות פסקי הדין. ההחלטה ציינה גם את האינטרס הציבורי במיצוי משפטים ואת הנסיבות המוגבלות שבהן ניתן לערער על הרשעה. בית המשפט הגיע למסקנה כי תביעתו של המבקש אינה עומדת ברף הגבוה הנדרש לעיוות דין וכי סביר להניח שתוצאת המשפט לא תהיה שונה, במיוחד לאור הודאתו של המבקש באשמה באמצעות תשלום הקנס.