תא"מ 16121-03-20

תקציר

שתי אחיות, התובעות, חתמו עם הנתבעת ביום 25.3.2018 על הסכם לרכישת שתי דירות סמוכות בחיפה, אשר יאוחדו ליחידה אחת. בהסכם הרכישה נקבע כי הדירות יימסרו עד 1 באוגוסט 2019, עם תשלום מלא של מחיר הרכישה. התובעים תבעו את הנתבעת על כך שלא מסרה את הדירות במועד, ואילו הנתבעת טענה כי העיכוב נגרם בשל אי תשלום על ידי התובעים. בית המשפט פסק לטובת התובעים, בקובעו כי הנתבעת לא מסרה את הדירות בתוך התקופה החוזית שנקבעה, וכי אי התשלום של התובעים היה תוצאה ולא סיבה לעיכוב. הנתבע חויב לשלם לכל תובע פיצוי כספי בגין האיחור, אשר חושב על בסיס דמי שכירות של דירה דומה באזור, כפול 1.5, לתקופה של חצי שנה וחמישה ימים. בקשת התובעים לפיצוי נוסף בגין עוגמת נפש נדחתה, שכן בית המשפט סבר כי הפיצוי הקיים מספיק, ובהתאם להסכם בין הצדדים. בנוסף, בית המשפט מצא כי לנתבעת לא הייתה הגנה תקפה בגין האיחור, וכי הדירות לא היו מוכנות למגורים במועד המסירה החוזי. בית המשפט הכריע גם בטענות ספציפיות שונות בנוגע לנכונות הדירות, וקבע כי מרבית טענות התובעים לא הוכחו או לא היו קשורות לעיכוב. כמו כן חויבו התובעים לשאת בהוצאותיהם, לרבות הוצאות בגין הקלטה מיותרת של ישיבת ההוכחות, ואילו הנתבע חויב בהוצאות המשפט של התובעים, בסך 8,000 ₪, ובשכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ₪. כל הסכומים היו אמורים להיות משולמים עד ליום 30 באפריל 2023, כאשר הפרשי ריבית והצמדה יצטברו לאחר מועד זה. לשני הצדדים ניתנה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום מיום מתן פסק הדין.