ת"א 14982-09-16

תקציר

פסק הדין מפרט את התנאים בהם ניתן להפיק מסמכי בית משפט מחוץ לתחום השיפוט של ישראל. על פי פרק 32 לתקנות סדר הדין האזרחי, נדרש אישור מבית המשפט להמצאת מסמכים חוץ-שיפוטיים, ועל בית המשפט לבחון את הבקשה בקפידה על פי אמות המידה שנקבעו בחקיקה ובפסיקה. תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי מתווה את התנאים להפקה מחוץ לתחום השיפוט, לרבות בחינת עילת התביעה וקביעה האם בית המשפט בישראל הוא הפורום הראוי. על בית המשפט לבסס תחילה "מקרה טוב הניתן לערעור", לאחר מכן לבחון לגופה של עילת התביעה, ולבסוף להפעיל את שיקול דעתו כאשר השיקול העיקרי הוא נאותות הפורום הישראלי לצד שיקולי משנה אחרים. במקרה הנדון, מקבל השופט את הטענה כי נערך הסכם בין הצדדים בישראל, ובכך עונה על הדרישות לייצור חוץ-שיפוטי לפי תקנה 500(4)(א). זאת ועוד, הטענות שהעלה התובע כנגד התנהלות הנתבעים מציבות לכאורה שאלה כבדת משקל הראויה לדיון. באשר לבחירת הפורום, מקבל השופט את טענתו של מר שוחט כי ציפה באופן סביר שישראל תהיה מקום ההתדיינות והיטה את הכף לטובת בית המשפט הישראלי. בהתחשב בכל שלושת המבחנים לבחינת בדיקת הנאותות של הפורום – זיקה מרבית, ציפיות סבירות ושיקולים ציבוריים – השופט מגיע למסקנה כי בית המשפט בישראל הוא הפורום המתאים ומתיר הפקה חוץ-שיפוטית של מסמכי בית המשפט. הנתבעים נדרשים להשיב לבקשה לסעד זמני ולהגיש כתב הגנה במועדים מוגדרים, ואילו התובע נדרש להעביר את כתב התביעה וההחלטה לנתבעים בתוך שבוע מיום מתן פסק הדין.