ע"א 266/83

תקציר

בית המשפט מוצא כי לא הייתה הצדקה להאריך את המועד האחרון שהגיש המשיב להגשת בקשה לביטול פסק הבורר, ועל כן הערעור מתקבל מטעמים אלה בלבד. עם זאת, בית המשפט אף קובע כי אין לבטל את פסק הבורר גם כאשר בוחנים את המקרה לגופו של עניין. טענות המשיב מתייחסות לתיק בוררות שנדון בפני הבורר, והחלטת השופט להחזיר את התיק לדיון נוסף בפני הבורר נתמכת. בית המשפט מסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי הוא אינו יושב כערכאת ערעור על פסק הבורר, ולא ניתן לבחון את נכונותו של האחרון. בית משפט קמא ביטל את פסק הבורר בנימוק שלא ניתנה למשיב הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו וכי הבורר לא הכריע בעניין שהוגש לו. עם זאת, בית המשפט מוצא כי טעמים אלה אינם מבוססים. היעדר פרוטוקול אינו סיבה מוצדקת לביטול פסק הבוררות, והמשיב לא טען כי ביקש להביא ראיות אשר נדחו על ידי הבורר. זאת ועוד, החלטת הבורר לחלק את החובות שווה בשווה בין הצדדים, בשל חומר לא מספיק ולא אמין שהוצג בפניו, הייתה סבירה ותאמה את תנאי שטר הבוררות. הערעור מתקבל, פסק דינו של בית משפט קמא מתבטל ופסק הבורר מתקבל. המשיב חויב לשלם למערערת הוצאות בסך של מיליון ₪ בתוספת מע"מ, בהפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק דין זה.