בד"א 86/12

תקציר

הערעור נדחה מאחר שרוב השופטים תמימי דעים כי המערערת אכן ביצעה את העבירות המיוחסות לה, וכי העונש שהוטל עליה, הכולל קנס ועונש אזהרה, הוא מידתי. לגופו של עניין, המערערת אימתה את חתימתה של גרושתו של לקוחה לשעבר על מסמכים משפטיים ששימשו נגד לקוחה במסגרת ההליך המשפטי המתמשך ביניהם, המהווה אקט של טיפול בלקוח, ניגוד עניינים, הפרת חובת אמונים, התנהגות בלתי הולמת ופגיעה בכבוד המקצוע. השופט רונן עדיני אמנם מסכים חלקית עם פסק הדין הנ"ל, ומוצא את המערער אשם בהפרת כלל 16 וסעיף 54, אך סבור כי אין די ראיות כדי להרשיע את המערער בכל יתר סעיפי האישום, לרבות כלל 14, סעיף 61(3) וסעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין. לדעתו, מעשיו של המערער אינם מצדיקים הרשעה באישומים אלה, ויש להשתמש בעבירת הסל שבסעיף 61(3) רק במשורה. עם זאת, הוא מסכים עם העונש שנגזר עליו ואינו רואה סיבה להפחיתו עוד. פסק הדין מתייחס גם לחלק מהביקורות הפרוצדורליות הנוגעות ללשון בה ננקט פסק דינו של בית משפט קמא, קרי השימוש בביטוי "ו/או". למרות שהשופטים מסכימים כי הוא אינו מתאים לכתיבה משפטית, הכוונה מאחורי פסק הדין ברורה, ולכן הניסוח לא ייפגע.