בש"פ 7233/18

תקציר

הערעור נסב על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בבקשת המערער לגילוי חומרי חקירה הנוגעים לאישומים של החזקה, סחר ונשיאת נשק. סוגיה מרכזית נגעה להסכם בין המשיב לבין עד התביעה, לפיו נסגרו תיקים תלויים ועומדים נגד העד בתמורה לשמש סוכן סמוי. המערער ביקש גישה לתיקי חקירה נוספים ולעברו הפלילי של העד, וסבר כי הדבר רלוונטי למהימנותו של העד. בית המשפט המחוזי נעתר חלקית לבקשה, והכיר בתיקי החקירה כחלק מהתמורה שקיבל העד. עם זאת, בית המשפט קבע כי תיקים אלה אינם פומביים, שכן הם נוגעים לתיקים שלא הוגשו נגדם כתבי אישום וכוללים מידע רגיש של צד שלישי. היא הורתה למשיב לסכם את החשדות נגד העד ללא גילוי מלא. בהבהרה מאוחרת יותר של המשיב נטען כי עדותו של העד לא הייתה מרכיב בהסכם הראשוני, שהתרחש לאחר הפללת המערער. בית המשפט, תוך שמירה על פסיקתו הקודמת, הדגיש את חובת העד להעיד על פי ההסכם. טענתו העיקרית של המערער בערעור הייתה אי חשיפת תיקים שיש בהם כדי להשפיע על מהימנותו של העד. חרף הצעתה של המערערת לעיין בתיקים שנמחקו, אישר בית המשפט, תוך מתן עדיפות לפרטיות ובהתחשב ברלוונטיות המוגבלת של ההגנה, את הדחייה. בית המשפט קבע כי בהתחשב במידע הרגיש שבו מדובר, אין צורך בחשיפה. תוך איזון בין פרטיות העדים לבין אינטרס ההגנה של המערער, החלטת בית המשפט וגישת הפרפרזה מצאו לנכון, ולפיכך הערעור נדחה ביום 24.10.2018.