ע"ח 25594-05-11

תקציר

המדינה ערערה על החלטת בית משפט השלום באשקלון לשחרר משאית שנתפסה בחשד לעבירות סביבתיות. המשאית נתפסה לפי חוק שמירת הניקיון כחפץ הקשור לעבירה. כתבי אישום הוגשו נגד החברה, מנהלה ונהג המשאית בגין עבירות על חוק שמירת הניקיון וחוק רישוי עסקים. זוהי הבקשה הרביעית לשחרור המשאית, והמדינה טענה כי המשיבים הם עבריינים חוזרים שהרשעות ותפיסות קודמות לא היוו עבורם גורם מרתיע. המדינה טענה כי תפיסת המשאית שירתה מטרה מונעת וכי שחרורה, גם בתנאים, לא ימנע מהמשיבים לבצע עבירות נוספות. בא כוח המשיבים טען כי התפיסה הייתה עונשית ובלתי מידתית, וכי המשאית לא נרשמה כראיה. עם זאת, השופט, לאחר שבחן את חומר הראיות, מצא כי המשיבים אכן היו עבריינים סביבתיים חוזרים. השופט הסכים כי תכליתו העיקרית של התפיסה היא מניעתית וכי שחרור המשאית במשמורת המשיבים, אף בערבות, לא ימנע מהם לבצע עבירות נוספות. השופט הדגיש כי התפיסה הייתה מידתית והכרחית כדי להגן על האינטרס הציבורי, במיוחד בהתחשב בהיסטוריה של המשיבים. בנוסף, השופט ציין כי שחרורה של המשאית אינו אפשרי שכן לא ניתן היה להסתיר אותה בשל רציונל התפיסה המונעת. לפיכך, הערעור התקבל, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר לשחרר את המשאית בוטלה.