ע"א 188/84

תקציר

במקרה דנן, רכש המשיב, חדד, רכב מסוכנות בבאר שבע. מנהל הסוכנות הציע למסור את הרכב לבאר שבע, אך דרש מחדד להשיג ביטוח. חדד דאג לביטוח אצל המערערת, צור חברה לביטוח. לפני המסירה, בעת שנהגה על ידי בן שאנן, המכונית הייתה מעורבת בתאונה וניזוקה. למרות שהסוכנות סיפקה רכב חלופי, סירבה חברת צור לפצות את חדד, בטענה לנקודות שונות כגון סוגיות בעלות והרשאה, וכן הטילה ספק בתוקפו של רישיון הנהיגה ובתנאי הפוליסה. בית המשפט העליון פסק לטובת חדד, בקובעו כי אופי המכירה וההיתר המשתמע לנהיגה עולים בקנה אחד עם תנאי הביטוח. בית המשפט פירש את פוליסת הביטוח כמכסה את האירוע, תוך שימת דגש על תום לב ופרשנות סבירה של התחייבויות חוזיות. בית המשפט דחה את טענותיו של צור, לרבות הטענה כי לחדד לא נגרם נזק עקב קבלת רכב חדש מהסוכנות. בית המשפט השתמש בעקרונות עשיית עושר ולא במשפט, המעידים על חובתה של צור לפצות את חדאד, ואישר את דחיית ערעורו של צור, תוך שהוא מאשר את אחריותה של חברת הביטוח לעמוד בהתחייבויותיה על פי תנאי הפוליסה.