עפ"ג 17866-09-13

תקציר

ערכאת הערעור דחתה את שני חלקי הערעור. בית המשפט הסכים עם ממצאי העובדות, קביעות המהימנות והמסקנות של בית משפט השלום. בית משפט השלום בחן ביסודיות את טענת המערער כי מונית החליפה נתיב באופן בלתי צפוי ומצא אותה בלתי משכנעת. בית המשפט מצא את עדויות עדי הראייה אמינות ועקביות, והן תמכו בממצאי בוחן התנועה. קביעתו של בית משפט השלום כי רכבו של המערער סטה מהנתיב השמאלי לנתיב הימני ופגע במונית, התבססה על ראיות מוצקות ועל כן התקבלה. בית משפט השלום בחן גם האם המונית עצרה או נסעה לאט והגיע למסקנה כי האטה בסמוך למפרץ אוטובוס אך לא עצרה. בית המשפט קבע כי היה על המערער לצפות זאת מראש ולשמור על מרחק בטוח להגיב ולעצור בזמן. ערכאת הערעור הסכימה עם ממצאי בית משפט השלום, שהתבססו על ראיות מספיקות, ודחתה את הערעור על הכרעת הדין. בהתייחסו לערעור על העונש, בית המשפט לא מצא עילה להתערב. מדיניות הענישה המחמירה והמרתיעה בגין נהיגה רשלנית גוררת לא פעם עונשי מאסר ופסילת רישיון ממושכת. עם זאת, כל מקרה נדון לגופו, ובית משפט השלום, במקרה זה, אימץ את המלצת שירות המבחן והטיל עליו עונש מאסר בפועל לעבודות שירות ופסילת רישיון למשך 7 שנים. החלטה זו הביאה בחשבון את נסיבותיו האישיות של המערער, את נסיבות העבירה ואת הצורך בהרתעה. בית המשפט מצא כי בית משפט השלום מצא את האיזון הנכון וכי אין מקום להקלה נוספת, במיוחד בהתחשב במדיניות הענישה במקרים דומים. זאת ועוד, בית המשפט לערעורים ציין כי בית משפט השלום כבר גילה הקלה בכך שלא הטיל צו מבחן. בית המשפט הזכיר כי הזמן שחלף מאז התאונה ועד להכרעת הדין עשוי להשפיע על העונש וקבע כי על המערער להתייצב במועד מוגדר לצורך קליטה והשמה בעבודות שירות. פסק הדין התקבל פה אחד, והצווים המעכבים את ביצוע גזר הדין בוטלו. המערער נדרש למסור את רישיון הנהיגה שלו עד למועד שנקבע, אם טרם עשה כן.