ע"א 2877/22

תקציר

במקרה דנן, הבקשה לעיכוב ביצוע ההליכים נגד המבקש נדחתה על ידי בית המשפט. פסק הדין הראשוני של בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי על המבקשת לשלם אגרות בסך 1,942,312 ₪ לרשות מקרקעי ישראל בגין שימוש חורג בקרקע. בעקבות החלטה זו, פתחה רשות מקרקעי ישראל בהליכי גבייה נגד המבקש, אשר הביאו לכך שהמבקש ביקש לעצור הליכים אלה, מחשש לנזק כספי בלתי הפיך. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי על פי תקנות סדר הדין האזרחי, הגשת ערעור אינה משעה אוטומטית ביצוע החלטה. על מנת לקבל שהות זמנית, היה על המבקש להוכיח הן סיכויי הצלחה גבוהים בערעור והן כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כלומר החיסרון בהליך עולה על זה של השהייה. בית המשפט הדגיש כי פתיחה בהליכי הוצאה לפועל אינה יוצרת מטבעה מצב בלתי הפיך, שכן המבקש יכול לבקש חקירת כשירות או לעכב הליכים באפיקים משפטיים אחרים. מאחר שלא הוצגו נסיבות חריגות או ראיות ממשיות לנזק בלתי הפיך, מאזן הנוחות לא היה לטובת המבקש, מה שהוביל לדחיית בקשת השהייה. לא נדרשו הוצאות מאחר ולא התבקשה תגובה ממנהל מקרקעי ישראל.