עע"מ 5042/01

תקציר

דעת הרוב של בית המשפט קבעה כי המשיבים לא ערערו על הסכם הרוטציה עצמו, אלא על סמכותה של המועצה לפצל מראש את כהונתו של סגן. בית המשפט הסכים עם השופטת פרוקצ'יה כי שגה בית המשפט המחוזי בפרשנות הסעיפים הרלוונטיים לחוק הבחירות, ולכן קיבל את הערעור. השופטת נאור, אף שהסכימה עם התוצאה, כתבה חוות דעת נפרדת המביעה ספק בתוקפו של הסכם הרוטציה. לדברי השופטת נאור, חוק הבחירות מחייב הליך בן שלושה שלבים למינוי סגנים מכהנים, ולא החלטה אחת שהתקבלה בתחילת הקדנציה. זאת ועוד, הדגישה השופטת נאור את החסרונות בקביעת זהותו של בעל תפקיד חלופי הרבה לפני שהתפנה המשרה, ובהם הסיכון למניפולציה פוליטית וההשפעה הפוטנציאלית על טוהר המידות והיעילות של השירות הציבורי. השופטת נאור הגיעה למסקנה כי לא היה מקום לאשר את בחירתו של המערער בהחלטה מינואר 1999, והייתה דוחה את הערעור ללא הוצאות. עם זאת, רוב בית המשפט חלק על חוות דעתה של השופטת נאור ואישר את אופן בחירתו של המערער.