רע"פ 2304/19

תקציר

בבואו לבחון את בקשת רשות הערעור, החליט בית המשפט לדחות אותה, בקובעו כי היא אינה עומדת באמות המידה שנקבעו לערעור "גלגול שלישי", הניתן רק במקרים חריגים בעלי חשיבות ציבורית או כללית או כאשר קיים חשש משמעותי לעוול. המבקש לא הוכיח קריטריונים אלה, והטענות שהוצגו נדונו בעבר ונדחו על ידי ערכאות נמוכות יותר, מבלי לספק עילה לדיון חוזר. בנוסף, בסוגיות המהותיות נמצא הערעור חסר. בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה ראויה כי הנקודות הנוגעות לעבירות תעבורה צוינו בבירור בדו"חות בהתאם לסעיף 69א(ד) לפקודת התעבורה. אין דרישה מהשוטר ליידע את הנהג במפורש על נקודות אלה במהלך מתן הדו"ח. כמו כן, למבקש היו הזדמנויות לערער על הדוחות מול מרכז פניות הנהגים הארצי של משטרת ישראל או לדרוש העמדה לדין, אך במקום זאת בחר לשלם את הקנסות, ובכך הודה בעבירות לפי סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי. התנגדותו העיקרית של המבקש נגעה לרישום הנקודות ולא לעבירות עצמן, וגם אם הדוחות היו משמיטים את פרטי הנקודות, לא היה בכך כדי לפסול אותן אוטומטית, כפי שנקבע בתקדימים כמו ע"א 9018/14 סולימאן נ' מדינת ישראל. לפיכך, בית המשפט לא מצא עילה לעיוות דין משמעותי המצדיק את הערעור. בעקבות זאת נדחתה הבקשה, ופסק הדין של בית המשפט ניתן סופית ביום 14.4.2019.