ע"א 490/99
פסק-דין עליון
תקציר
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין פרשנות הצוואה מתקבל. שווי הסכומים המהוונים הנקובים בצוואה לתשלומים תקופתיים למוטבים הוא רק חלק משווי העיזבון שהותירו אחריהם המצווה. יתרה זו מוחזקת כחלק מהעיזבון העובר לקרן ההקדש. לנאמנים של קרן הקדש זו ניתן שיקול דעת לנהל יתרה זו, אך עליהם להשתמש בו כדי למלא את רצון המצווה כמפורט בצוואה. תפקידם לפרש את הצוואה על פי כוונת המצווה ולא על פי רצונותיהם שלהם. הם מחויבים להשתמש ביתרה כדי להגשים את המטרות המפורטות בצוואה, הכוללת במקרה זה הנצחת זכר בנם המנוח של המצווה. הנאמנים יכולים להפעיל את שיקול דעתם כדי להגדיל את חלקי המוסדות המוזכרים בצוואה או לתמוך במוסדות דומים, תוך שמירה על "מרווח ביטחון רחב" כדי לכבד את רצון המצווה. הערעור מתקבל, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל. מנהלי העיזבון שימונו כנאמנים ישתלטו על כל העיזבון שינוהל על פי הצוואה ופרשנותם אותה.
חקיקה מקושרת
ע"א 490/99 הקדש מנחם ובלומה אטינגר קרן צדקה לזכרם על-ידי נאמני ההקדש נ' תנחום אבן טוב, עליון (1.5.2003)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.