עפ"ס 71260-06-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של פסק הדין בעפ"ס 71260-06-25** **מבוא** פסק דין זה עוסק בערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה לדחות בקשה לפסילת שופט מלדון בתיק. הערעור הוגש על ידי המערערת, פלונית, נגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 8.4.2025, אשר דחתה את בקשתה לפסילת כבוד השופטת הילה מלר-שלו. המחלוקת המרכזית נוגעת לטענות המערערת כי השופטת פעלה כ"סנגורו ויועצו" של האב (המשיב) וכי אינה אובייקטיבית בבואה לדון בעניינם של הקטינים. **עובדות הרקע** * הצדדים הינם בני זוג לשעבר הורים לשני קטינים. * מתנהלים הליכים משפטיים מרובים בין הצדדים מאז 2013. * זוהי בקשת הפסלות השנייה של המערערת, כאשר הבקשה הראשונה נדחתה ללא ערעור. * ההליך שבמוקד הערעור הינו תביעת המשיב למינויו כאפוטרופוס בלעדי לקטינים, עם סמכות לקבל החלטות בלעדיות בענייני חינוך ובריאות, ללא צורך בהסכמת המערערת. * במקביל, התנהל הליך בנוגע לקטינה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) בפני אותה שופטת. **טענות המערערת** 1. **מעורבות שיפוטית פסולה:** המערערת טענה כי במהלך דיון בהליך הנזקקות (שנערך ב-8.7.2024), השופטת שימשה כ"סנגורו ויועצו של האב", ייעצה לו להגיש תביעת אפוטרופסות בלעדית, והביעה תמיהה מדוע לא עשה זאת קודם לכן. 2. **הפעלת שיקול דעת נגוע:** לטענת המערערת, בית המשפט אינו פועל לטובת הקטינים, מכשיר פעולות פסולות של האב, ומגביר את הניכור ההורי. היא טענה כי בית המשפט לא פעל בהתאם למסקנות אבחונים, קיבל החלטות ללא שמיעת ראיות, ודחה בקשותיה ללא הצדקה, מה שמלמד על "נעילת דעה" לטובת האב. **החלטת בית המשפט לענייני משפחה (המותב)** בית המשפט דחה את בקשת הפסלות, תוך שהדגיש מספר נקודות: 1. **חלק מטענות הפסלות כבר הוכרעו:** חלק מהטענות הועלו בבקשת הפסלות הקודמת, שנדחתה ללא ערעור. 2. **טענות עמומות ובלתי מבוססות:** הטענות נטענו באופן כוללני, ללא תמיכה בראיות, ובפרט לא הוכח כי השופטת ייעצה לאב להגיש את התביעה. 3. **הבהרות לגבי הליך הנזקקות:** השופטת הבהירה כי לא הביעה עמדה לגבי סיכויי התביעה, אלא רק עמדה על הצורך בהליך דיוני נפרד ומבוחן, תוך צירוף כלל הגורמים הרלוונטיים. 4. **החלטות קודמות אינן מהוות עילת פסלות:** הטענות בנוגע להחלטות שניתנו בעבר לא הקימו חשש למשוא פנים. 5. **יכולת המשך דיון ללא משוא פנים:** השופטת הביעה ביטחון ביכולתה להמשיך ולדון בתיק באובייקטיביות. **פסק הדין של בית המשפט העליון (הנשיא יצחק עמית)** הנשיא עמית דחה את הערעור, מבלי להידרש לתשובת המשיב. הנימוקים העיקריים: 1. **המבחן לפסילה - חשש ממשי למשוא פנים אובייקטיבי:** נקבע כי המבחן לפסילת שופט הינו קיום נסיבות אובייקטיביות המקימות חשש ממשי למשוא פנים (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט). נסיבות אלו לא התקיימו במקרה זה. 2. **שיהוי בהעלאת טענת הפסלות:** * **עיקרון משפטי:** טענת פסלות יש להעלות "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת" (תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). * **יישום במקרה דנן:** טענת המערערת לגבי ייעוץ שניתן בדיון ב-8.7.2024 הועלתה רק ב-19.2.2025, במסגרת בקשת פסלות חדשה, לאחר שהמערערת הגישה כתבי טענות ואף פתחה הליך נוסף בפני אותה שופטת. שיהוי זה, ללא כל הסבר, מהווה עילה מספקת לדחיית הבקשה. * **חידוש/הדגשה:** פסק הדין מדגיש את החשיבות המכרעת של העלאת טענות פסלות בהקדם האפשרי, וקובע כי שיהוי עלול להוביל לדחיית הבקשה מטעם זה בלבד. 3. **גופו של עניין - היעדר הוכחת חשש ממשי:** * **סתירת טענת הייעוץ:** פרוטוקול הדיון מיום 8.7.2024 אינו מתעד כל אמירה של השופטת המעידה על ייעוץ לאב. טענת ההשמטה מכוונת של אמירות אלו לא גובתה בראיות. * **חזקת אמינות השופט:** כאשר מתעוררת מחלוקת עובדתית בין בית המשפט לבין בעל דין המבקש פסילה, קמה חזקה כי גרסת השופט היא הנכונה. המערערת לא הצליחה לסתור חזקה זו. * **טענות "ערעוריות" אינן עילת פסלות:** טענות המערערת כי בית המשפט אינו פועל לטובת הקטינים, כי החלטות ניתנו ללא ראיות, וכי בקשותיה נדחו ללא הצדקה, הן במהותן טענות "ערעוריות" שיש להעלותן במסגרת הליכי ערעור מתאימים, ולא במסגרת בקשת פסלות. הן אינן מבססות חשש ממשי למשוא פנים. 4. **דחיית בקשת עדכון נסיבות:** בקשת המערערת לעדכון נסיבות שהוגשה מאוחר יותר, נדחתה משום שלא ניתנה לשופטת שהתבקשה פסילתה ההזדמנות להגיב עליה. **עקרונות משפטיים והדגשים בפסק הדין** * **המבחן האובייקטיבי לפסילה:** פסק הדין חוזר ומדגיש את המבחן האובייקטיבי והמצטבר הנדרש לקיום עילת פסלות. אין די בחששות סובייקטיביים או בפרשנות של בעל דין להחלטות שיפוטיות. * **חשיבות התקיימותו של הליך תקין:** התנהלותו של בית המשפט, גם כאשר היא נתפסת כשגויה בעיני אחד הצדדים, אינה מהווה כשלעצמה עילת פסלות, אלא אם כן היא מגיעה כדי חשש ממשי למשוא פנים. * **סדרי דין - העלאת טענות פסלות:** פסק הדין מהווה חיזוק משמעותי לחשיבותו של עקרון סדר הדין בדבר העלאת טענות פסלות בשיהוי. השיהוי, ללא הצדקה, מהווה מכשול משמעותי ואף עילה לדחייה עצמאית של הבקשה. * **הבחנה בין טענות פסלות לטענות ערעוריות:** הדגש על כך שטענות הנוגעות למהות ההחלטות השיפוטיות, גם אם הן מעלות חשש לעיוות דין, אינן מטבען עילות לפסילת שופט, אלא יש להן דרך דיונית נפרדת (ערעור). * **חזקת אמינות השופט:** במקרה של מחלוקת עובדתית בין השופט לבעל הדין, קיימת חזקה לטובת גרסת השופט. **מסקנה** פסק דין זה מדגיש את האיזון העדין בין הצורך להבטיח הליך הוגן וחסר משוא פנים, לבין הצורך לשמור על יציבות ההליכים השיפוטיים ולמנוע שימוש בטענות פסלות כאסטרטגיה דיונית. בהקשר זה, העלאת טענות פסלות בהקדם, באופן מבוסס ובהתאם למבחנים המשפטיים שנקבעו, הינה חיונית. במקרה זה, השיהוי המשמעותי בהעלאת הטענה והיעדר ביסוס מספק, הובילו לדחיית הערעור.