רת"ק 6819-10-12

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי: רת"ק 6819-10-12 משולמי נ' נואמה - בית המשפט המחוזי בירושלים** **מבוא** החלטה זו עוסקת בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, אשר דחה על הסף תביעה בטענת קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים. הלב של המחלוקת נוגע להיקף תחולתו של הסכם בוררות, במיוחד לאחר ביטול חלקי של פסק בוררות קודם על ידי בית המשפט המחוזי. **עובדות רלוונטיות** 1. **הצדדים והמחלוקת הראשונית:** המבקש והמשיב הם תושבי "גבעת אלומות" בישוב איתמר. המחלוקת נסובה סביב נזק שנגרם לקו חשמל פנימי. המבקש טען כי המשיב גרם נזק לקו החשמל וביקש פיצוי. 2. **הליך קודם:** תביעה ראשונה שהוגשה על ידי המבקש נדחתה על הסף על ידי בית משפט קמא, בשל קיומו של הסכם בוררות המחייב את הצדדים. 3. **תביעה חדשה והגשתה:** המבקש הגיש תובענה חדשה, בטענה כי ביטול חלקי של פסק בוררות קודם על ידי בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, מקנה לבית משפט קמא סמכות לדון במחלוקת. 4. **פסק הדין מושא הערעור:** בית משפט קמא דחה שוב את התובענה על הסף, בקובעו כי ביטול פסק הבורר אינו מבטל את הסכם הבוררות עצמו, וכי המחלוקת הנוכחית (שאלת הקמת תשתית החשמל על ידי המבקש) נכללת בהסכם הבוררות. **הטיעון המרכזי בבקשת רשות הערעור** המבקש טען כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי, שביטל חלקית את פסק הבוררות, מלמד שתניית הבוררות אינה חלה על סכסוכים הנוגעים לניהול ולזכויות במקרקעין בגבעת אלומות. לטענתו, בית המשפט המחוזי קבע כי "להכרעה בעניין הזכויות במקרקעין, במקרה דנן, אין מקום בפסק בוררות", ולכן הבוררים אינם מוסמכים לדון במחלוקת זו, המצריכה הערכה בנוגע לזכויות במקרקעין. **ניתוח משפטי של בית המשפט המחוזי** 1. **העיקרון המנחה בדיון בבקשות רשות ערעור על פסקי תביעות קטנות:** בית המשפט הדגיש כי כלל הוא, כי אין להיעתר לבקשות רשות ערעור על פסקי דין של בתי משפט לתביעות קטנות, אלא במקרים חריגים של טעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה. 2. **הסכם הבוררות ושטר הבוררות:** בית המשפט בחן את שטר הבוררות שנחתם בין הצדדים. בשטר זה, הצדדים קיבלו על עצמם את סמכותו הבלעדית של "בית הדין לממונות איתמר, לב השומרון" לדון "בכל השאלות המסתעפות מנשוא התביעה בהווה ובעתיד, וכן בתביעות נגדיות". 3. **הקשר בין פסק הבוררות לפסק הביניים של בית המשפט המחוזי:** בית המשפט השתית את החלטתו על בחינת פסק הביניים שניתן על ידי בית הדין. על פי פסק הביניים, שאלת זכויותיו של המבקש בתשתית החשמל הונחה לפתחו של בית הדין. בית הדין הכריע במחלוקות הנוגעות לתשתיות ציבוריות ולטענות נזיקיות הדדיות. 4. **החלטת בית המשפט המחוזי בביטול חלקי:** המבקש פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לביטול פסק הבוררות. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה בחלקה וביטל את חלק פסק הבוררות ש"מתיימר להכריע בנושאים הנוגעים לעניינם של צדדים שלישיים, שאינם חלק מן הבוררות". יחד עם זאת, בית המשפט אישר את הכרעת בית הדין בתביעות הנזיקין ההדדיות. 5. **ההבחנה בין תוקף פסק בוררות כלפי צדדים שלישיים לעומת צדדים להסכם:** בית המשפט הסביר את הכלל המשפטי הקבוע בחוק הבוררות. ככלל, צדדים רשאים למסור להכרעת בוררות כל סכסוך שאינו נוגע להכרעה שתהיה בעלת תוקף כלפי צדדים שלישיים (כגון הכרעה בבעלות במקרקעין). עם זאת, כאשר הזכות הנקבעת בבוררות היא בין הצדדים להליך בלבד, ללא תחולה על צדדים שלישיים, אין מניעה לקיום הבוררות. 6. **יישומו של הכלל למקרה הנוכחי:** בית המשפט קבע כי פסק הביניים של בית המשפט המחוזי לא ביטל את כל החלקים הנוגעים לזכויות במקרקעין. הוא ביטל רק את החלקים המשפיעים על זכויות צדדים שלישיים. חלקים אחרים בפסק הבוררות, שאף אם נגעו לזכויות במקרקעין או שטחים ציבוריים, נותרו על כנם, משום שלא כללו הכרעה המחייבת צדדים שלישיים. 7. **אופי התביעה הנוכחית:** בית המשפט מצא כי התביעה הנוכחית היא "תביעה מן הסוג השני" – הכרעה נקודתית בסכסוך שבין המבקש למשיב, הניתנת להסכם בין הצדדים ואינה נוגעת לצדדים שלישיים. לפיכך, אין מניעה שהיא תוכרע על ידי בורר, בדומה למחלוקות הנזיקיות שאושרו על ידי בית המשפט המחוזי. **החלטה ומסקנה** בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור. הוא קבע כי פסק דינו של בית משפט קמא אינו מגלה טעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה, המצדיקה מתן רשות ערעור. ההכרעה הסתמכה על ההבחנה המשפטית בין סכסוכים המחייבים צדדים שלישיים לסכסוכים נקודתיים בין הצדדים להסכם הבוררות, וכן על פרשנות החלטת בית המשפט המחוזי בביטול החלקי של פסק הבוררות. **עקרונות משפטיים וחידושים** * **הגבלת ערעור על פסקי תביעות קטנות:** בית המשפט חוזר ומדגיש את הכלל לפיו בקשות רשות ערעור על פסקי תביעות קטנות ייענו רק במקרים חריגים של טעות גלויה. עיקרון זה נועד לשמור על ייעודו של בית המשפט לתביעות קטנות כמנגנון יעיל ומהיר לפתרון סכסוכים בסכומים נמוכים. * **הפרדה בין הסכם בוררות לפסק בוררות:** חידוש משפטי משמעותי הוא ההבחנה הברורה שנעשית בין הסכם הבוררות (שטר הבוררות) לבין פסק הבוררות. בית המשפט קובע כי ביטול חלקי או מלא של פסק בוררות אינו מבטל בהכרח את הסכם הבוררות עצמו, אלא אם כן נקבע כך מפורשות או שהביטול גורם לחוסר יכולת לממש את הסכם הבוררות. * **תחולת הסכם בוררות על זכויות במקרקעין:** הסוגיה כיצד תופס הסכם בוררות כאשר הוא נוגע לזכויות במקרקעין היא מורכבת. בית המשפט מחדד את ההבחנה: הסכם בוררות אינו יכול לכפות הכרעה שתחייב צדדים שלישיים בנוגע לזכויות במקרקעין. אולם, כאשר המחלוקת נוגעת אך ורק ליחסים בין הצדדים להסכם הבוררות, גם אם היא מעוררת שאלות הנוגעות לזכויות במקרקעין, ניתן להביא אותה להכרעת בורר. * **פרשנות פסקי בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי (בירושלים) מפרש את פסק הדין של בית המשפט המחוזי (במרכז) באופן התומך בסמכות הבוררות. הוא מדגיש כי הביטול החלקי נועד להגן על צדדים שלישיים, ולא שלל באופן גורף את תחולת הסכם הבוררות על כל עניין הקשור למקרקעין. * **התמקדות בהיקף המחלוקת:** בית המשפט מסווג את התביעה הנוכחית כמחלוקת "נקודתית" בין הצדדים, דבר המאפשר את הכרעתה במסגרת הסכם הבוררות, אף אם היא קשורה לעניינים שבעבר הוגדרו כ"זכויות במקרקעין". בסך הכל, ההחלטה מחזקת את עקרון כיבוד הסכמי בוררות, תוך שמירה על הגבולות הנורמטיביים הנוגעים לתוקף ההכרעות כלפי צדדים שלישיים. היא מראה כי גם לאחר ביטול חלקי של פסק בוררות, ניתן להמשיך בהליך הבוררות לגבי נושאים שנותרו בתחולת הסכם הבוררות, כפי שפורש על ידי בית המשפט.