מ"ת 24071-10-07
החלטה מחוזי תל-אביב-יפו
תקציר
המשיב הואשם בביצוע סחיטה בכוח וסחיטה באמצעות איומים כלפי המתלוננת. בכתב האישום נטען כי המשיב סחט את המתלונן במשך תקופה ממושכת, עמד על כך שהאחרון חייב לו כספים ונקט בטקטיקות אלימות ומאיימות כדי להחזירו. ההגנה טוענת מנגד כי הראיות שהוצגו חלשות, ונובעות ממתלוננת לא אמינה וחבה. לטענתם, המשיב ניסה להחזיר חובות המגיעים לו, וכי חששותיה של המתלוננת אינם מבוססים. בית המשפט, לאחר שבחן את הראיות, קובע אחרת. קיימות די ראיות לכאורה כדי לתמוך בטענות המתלונן ולבסס את אשמתו של המשיב. ראיה זו כוללת את דברי המתלונן, העדים והמשיב עצמו. לטענת המתלונן, המשיב הטריד אותו, איים עליו ופגע בו פיזית לאחר שניסה להתנתק מעיסוקו בעסקי ההלוואות החוץ בנקאיות של "השוק האפור". המשיב דרש לכאורה פירעון חובות וסחט את רכושו של המתלונן, לרבות דירתו ואופנוע. מספר עדים מאששים את גרסת המתלוננת לאירועים. דן דבורה, שרכש את דירת המתלונן, אישר את מעורבותו של המשיב ואת מודעותו לחוב. אמנון אזולאי, בעל מוסך האופנועים, מסר פרטים על מכירת האופנוע וציין כי המשיב קיבל את התמורה. יתר על כן, המזכר של רב-פקד רוברט ברטהולץ פירט את גרסתו של עד ראייה לאירוע אלים בין המשיב למתלוננת. בהתחשב באופי העבירות, בית המשפט קובע כי קיים יסוד סביר לחשוש לשלום המתלונן והציבור אם המשיב ישוחרר. לפיכך, מעצרו של המשיב מתבקש עד תום המשפט. החלטה זו שוקלת את הסכנה הפוטנציאלית ואת האפשרות להפחדת עדים, שבית המשפט מתייחס אליה ברצינות רבה.
חקיקה מקושרת
מ"ת 24071-10-07 מדינת ישראל נ' יצחק הרוש, מחוזי (25.7.2010)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.